ב- 19 לספטמבר, 1985 "Accept" הקליטה את מיני אלבום ההופעה הראשון שלה "Kaizoku-Ban" אשר שוחרר מאוחר יותר באותה שנה.
למרות שמדובר ב- EP הופעה רשמי, כותרת האלבום - "Kaizoku-Ban" בתרגום מיפנית היא "Pirate Edition" או "בוטלג".
המיני אלבום הזה מציג את העוצמה המתפרצת של "Accept" בשיא הקריירה שלהם. אלבום הופעה קטן וקומפקטי, שהוקלט בעיר Nagoya, במהלך סיבוב ההופעות של הלהקה ביפן, אשר נועד לקידום אלבום המופת "Metal Heart". האלבום כולל שש רצועות שמציגות את האנרגיה העזה והנוכחות הבימתית העוצמתית של הלהקה, באמצע שנות ה-80. למרות שהוא קצר מאוד, ואורכו לא מגיע אפילו ל- 30 דקות, המיני אלבום הזה מציע הצצה נדירה אל ההופעות החיות הסוחפות של להקת ההבי מטאל הגרמנית.
ה-EP נפתח עם "Metal Heart", אבן יסוד בקטלוג של "Accept" ושיר הנושא של אלבומם משנת 1985. השיר הזה מהווה פתיחה מושלמת להופעה אשר מעלה מיד את האלבום הזה לאוקטן גבוה. השירה הצרודה והכל כך מזוהה של Udo Dirkschneider חודרת דרך רעשי הקהל, עם סולו הגיטרה הניאו-קלאסי של Wolf Hoffmann בהשראת Für Elise של בטהובן ועם הריפים החדים, המלודיים והמדויקים להפליא שלו. המיקס לוכד את האנרגיה של ההופעה חיה, כשהבס של Peter Baltes רועם ופועם לצד התופים המתגלגלים של Stefan Kaufmann. הגרסה החיה שומרת על כל הדרמה והעוצמה של גירסת האולפן, אבל עם יתרון נוסף שרק תפאורה חיה יכולה לספק.
בדומה לגרסת האלבום, "Screaming for a Love-Bite" מציע לחן קליט ומדבק. ההופעה של הלהקה כאן הדוקה, ומשחק הגומלין בין הגיטרה של הופמן לבס של פיטר באלטס גורם לשיר לנוע קדימה. הפזמון הסוחף נשמע אפילו גדול יותר בגירסת ההופעה, ונותן לקהל משהו להיצמד אליו.
הקטע הבא, "Up to the Limit" לוקח את העניינים לטריטוריה אגרסיבית יותר, ומציג את המהירות והדיוק של הלהקה. הרצועה הזו, עם הקצב הדוהר שלה ועבודת הגיטרה הלוהטת של הופמן ופישר, חיונית ומשגשגת יותר בגירסת הלייב. התיפוף של סטפן קאופמן מספק קצב בלתי פוסק שדוחף את השיר הזה קדימה, בעוד שהופמן מספק למעריצים עוד סולו לוהט לפנים.
ה-EP כולל גם שני שירים מהאלבום "Balls to the Wall" משנת 1983, הראשונה "Head Over Heels", האהובה על המעריצים, פשוט מתעוררת לחיים עם ההגשה הווקאלית המחוספסת של דירקשניידר והריפים של הופמן. גרסת ההופעה לוכדת את האנרגיה הגולמית של הלהקה, אשר מזינה את הקהל וניזונה חזרה מההתרגשות שלו.
השיר "Love Child", גם הוא מ- "Balls to the Wall", הוא גולת הכותרת נוספת באלבום. שיר שמונע על ידי הגרוב במיד-טמפו והקולות העוצמתיים של דירקשניידר. הכימיה של הלהקה מוצגת כאן במלואה, כשהיא מנווטת בקלות בין השינויים הדינמיים של השיר, ומעניקה לו פאנץ' נוסף בביצוע החי.
ה-EP נסגר עם "Living for Tonite", המנון קצבי שמציג את הגישה האנרגטית והבלתי נשכחת של הלהקה בהופעה חיה. הפזמון הקליט של השיר סוחף את הקהל אשר מלווה את דירקשניידר בשירה במהלך הפזמון. הרצועה הזו היא עדות ליכולתה של "Accept" לכתוב שירי מטאל פשוטים ויעילים שמתורגמים בצורה מושלמת לבמה.
לאלו מכם שרכשו את הקסטה של האלבום הזה בזמן אמת (כן אנחנו זקנים...), אתם בוודאי זוכרים שהיא כללה את כל ששת השירים משני הצדדים של הקסטה, בגלל אורך האלבום.
המיני אלבום "Kaizoku-Ban" לא נועד להיות אלבום הופעה מובהק, אבל הוא משמש כתצוגה תמציתית ועוצמתית של התעוזה החיה של "Accept" בתקופת שיא בקריירה שלהם. למרות שהוא לא כולל את הקטלוג המלא של הלהקה, הוא מהווה תמונת מצב עדכנית של "Accept" בתקופה שלאחר יציאת אלבום המופת "Metal Heart".
להאזנה: Youtube
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט
Comments