אלבום הבכורה של "Candlebox" הקרוי על שמה, שיצא לאור ב-20 ביולי 1993, הוא אחד מאלבומי הבכורה המעניינים ברוק של תחילת שנות ה-90.
כאחת הלהקות האחרונות שרכבו על גל הגראנג' האדיר של סיאטל, "Candlebox" התמקמו בחזית תנועת הפוסט-גראנג'. האלבום הזה הוא עדות ליכולתה של הלהקה למזג הארד רוק ובלוז עם אלמנטים של פוסט גראנג', וכתוצאה מכך לייצר צליל מוכר, רענן וחדשני כאחד.
להקת "Candlebox" שהוקמה בסוף נובמבר 1990, כללה במקור את הסולן Kevin Martin, הגיטריסט Peter Klett, הבסיסט Bardi Martin, והמתופף Scott Mercado. הלהקה קיבלה את שמה משורה בשיר של "Midnight Oil". עלייתם לתהילה הייתה מהירה יחסית, בעיקר הודות לקלטת דמו שמצאה את דרכה ללייבל "Maverick" של מדונה, והבטיחה להם חוזה הקלטות ב-1992. למרות קצת ביקורת מצד מעריצי הגראנג' הטהור ועל אף הנטיה לרוק קלאסי, בלוז והארד רוק, "Candlebox" התמידו בדרכם וחידדו את סגנונם, עד לפריצה הגדולה שלהם עם אלבום הבכורה הזה.
למרות שחלפה יותר משנה עד שהאלבום נכנס ל-Billboard 200, הוא מכר בסופו של דבר יותר מ-4 מיליון עותקים בארה"ב בלבד. על-אף הצלחתו המסחרית היחסית, האלבום הזה חוסה בצילם של של אלבומי הגראנג' הגדולים של התקופה, ולו רק בשל כך, כדאי שתכירו אותו. רצועות כמו "Far Behind" ו- "You" מהאלבום הזה צלחו היטב את מבחן הזמן, והבטיחו ש"Candlebox" יירשמו כהרכב בלתי נשכח ברוק של שנות ה-90.
בתור להקת שמוצא מסיאטל והוקמה בתחילת שנות ה-90, אין זה מפתיע כלל שהם הושפעו ממהפכת הגראנג' של התקופה. אלבום הבכורה שלהם לקח קצת מן הכבדות של "Soundgarden" ומעט מהריפים הקליטים של "Pearl Jam", אבל הלהקה הקפידה להוסיף להם אלמנטים מהארד רוק ובלוז, כך שלבטח יהיו באלבום הזה רגעים שיזכירו לכם את "Led Zeppelin" ואת ה- "Black Crowes".
האלבום נפתח בצחוק עצבני לפני שהוא מתפוצץ לתוך "Don't You" עם ריף הארד רוק כבד במיוחד ותיפוף עוצמתי שאט אט הופכים לג'אם בסגנון "Pearl Jam" מובהק במהלך הבתים. אין ספק שהרצועה הזו נותנת את הטון ואת הדרייב האנרגטי להמשך האלבום.
ואז מגיע "Change" שללא ספק "משנה" את האווירה של האלבום. זה היה הסינגל הראשון ששוחרר נתוך האלבום והוא מציג את יכולתה של הלהקה למזג תווי גיטרה עדינים עם קטעים חזקים ודינמיים. השימוש בקונטרסט בין הבתים לפזמון והדינמיקה העוצמתית מוסיפים לשיר הזה עומק והופכים אותו לאחד הרצועות הבולטות באלבום. הקול של Kevin Martin הוא כל-כך ייחודי ורב תכליתי, והשיר הזה הוא הדוגמה המושלמת לכך. הוא מציג היטב את היכולת של מרטין לשנות את גוון הקול ואת הטון בין הבתים הנמוכים והרכים לצרחות הגבוהות במהלך הפזמון.
השיר השלישי "You" היה הסינגל השני מהאלבום שזכה להשמעות לא מעטות ברדיו. הקטע הזה כולל ליין גיטרה מהפנט ומעגלי שסוחף את המאזין כבר בהאזנה ראשונה. התיפוף של Scott Mercado כאילו נחתך בקצוות כדי להתאים את עצמו לליין הגיטרה, שניהם משמשים בסיס מוצק למקצב הלירי (כמעט ראפ) בשירה של Kevin Martin, והופכים את "You" לבלתי נשכח. בשיר הזה, הסולן Kevin Martin משתף אותנו ב"חוויה" שלו עם התמכרות לסמים במהלך נעוריו, כפי שמציגות מילות השיר:
"Come around town, steal another dime, don't you push your drugs in my face
Yes, I feel it, feeling fine
Don't you push your drugs in my face or I'm gonna put you in your place
Fuck you, I don't want it no more"
השיר משקף את מסע הגמילה שלו בדרך להתגברות על התלות שמייצר השימוש בסמים. מרטין גילה שהוא גנב כסף מהוריו כדי לקנות סמים. נקודת המפנה שלו הגיעה ביום הולדתו ה-18 לאחר שראה את Peter Garrett מלהקת "Midnight Oil" בהופעה, מה שנתן לו השראה להפסיק עם השימוש בסמים. הוא החזיר את הכסף שגנב מהוריו ומאז נמנע משימוש בסמים קשים.
הקטע "No Sense" מציג את הפוטנציאל הגדול של "Candlebox" ואת הסגנון הייחודי שלהם. התופים מונעים על ידי מקצב Boss-Nova, הגיטרה והבס יוצרים בינהם משחק גומלין מעניין שהופך את השיר הזה לאחד המבטיחים באלבום. אפילו סולו הגיטרה הולך בנתיב המעניין הזה, אך עם זאת, בסופו של דבר, "No Sense" נופל למרבה הצער לנוסחת הגראנג' הטיפוסית, מה שגורם להבטחה הראשונית להרגיש קצת לא ממומשת.
ואז מגיע "Far Behind" - ללא ספק הרצועה הבולטת של האלבום ואחד השירים הגדולים של תחילת שנות ה-90. "Far Behind" הוא מחווה לבבית ומרגשת של Kevin Martin ל- Andrew Wood המוכר בין היתר מלהקת "Mother Love Bone". קווין מרטין פגש לראשונה את ווד כשעבד בחנות נעליים בסיאטל. ווד עודד את מרטין להמשיך ולהתמיד עם המוזיקה שלו. מותו של Andrew Wood העציב מאוד את קהילת המוזיקה בסיאטל וגם את מרטין. בתחילה, מילות השיר התייחסו ישירות לווד, אך מרטין שינה אותן באולפן כדי להפוך את המשמעות לפחות ברורה. זה הוביל מאזינים רבים לפרש אותו כשיר אהבה, ולא כשיר על מוות ואובדן, אך כאמור, לא לכך "כיוון המשורר". השירה האינטנסיבית של Kevin Martin, הריף הפותח והחזק והסולו הפנטסטי של פיטר קלט תורמים כולם לתוצאה המדהימה ולהשפעה העוצמתית והמתמשכת של השיר אשר הגיע למקום ה-18 במצעד האמריקאי ב-1994.
אחרי "Far Behind" שהינה ללא ספק הבולטת באלבום, "Candlebox" לא מצליחים להגיע לאותה רמת יצירתיות וביצוע. למרות ששאר השירים באלבום טובים, הלהקה לא מצליח להגיע לשיא ולספק את הרגעים הגדולים מהחצי הראשון של האלבום. "Blossom" איטי ועקבי וכולל נגינת בס טובה של Bardi Martin. למרות הנפילה לנוסחת הגראנג', הוא נשאר אחד השירים היותר טובים באלבום בגלל הלחן החזק שלו. "Arrow" הולך לכיוון ההארד רוק ומציג את החוד המשונן והגולמי של הלהקה. "Rain" הוא קטע בלוז שבו נגינת הגיטרה של פיטר קלט פשוט מבריקה. זה השיר "הניסיוני" והארוך ביותר באלבום, שמגיע כמעט לשבע דקות. "Mother's Dream" מתחיל עם ליין בס שהזכיר לנו את "Would?" של "Alice In Chains" אבל הוא חסר את המיקוד הדרוש כדי להותיר על המאזין רושם מתמשך. "Cover Me" היה הסינגל האחרון מהאלבום. בלדה איטית ומרעננת הכוללת פריטה ונגינה נהדרת של קלט. השיר הזה בולט כרגע של רוגע והתבוננות פנימית, למרות שהוא נכנס אל תוך תבנית "בלדת רוק" טיפוסית.
האלבום מסתיים עם "He Calls Home" - בלדה מלודרמטית על הומלס, המובלת בעיקר על-ידי השירה של מרטין ונגינת הגיטרה של פיטר קלט.
לסיכום, "Candlebox" הוא שיקוף מושלם של תקופת המעבר בין גראנג' לפוסט-גראנג', בדיוק בתקופה בה הרוק האלטרנטיבי החל לשלוט במיינסטרים. הלהקה זכתה להצלחה מסחרית ולביקורות טובות כאחד, כאשר שירים כמו "Far Behind", "Change", "You" ו- "Cover Me" בולטים מתוכו. בניגוד להרבה אלבומי פוסט-גראנג' מאוחרים יותר, "Candlebox" ידעו לעשות שימוש יעיל בהשפעות מסצינת סיאטל מבלי להפוך ל"קופי קאטס", כשהם מוסיפים למוזיקה שלהם השפעות של בלוז והארד רוק.
להאזנה: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט
Comments