האלבום "August and Everything After", שיצא ב-14 בספטמבר 1993, הוא אלבום הבכורה של להקת "Counting Crows" שסימן את כניסת הלהקה למיינסטרים המוזיקלי, והצלחתו הייתה לא פחות ממדהימה.
אתם בטח כבר מזמזמים את "מר ג'ונס ואני"...
ההרכב החל כשיתוף פעולה בין הסולן Adam Duritz והגיטריסט David Bryson בתחילת שנות ה-90. שני המוזיקאים, שגדלו בברקלי ובסן פרנסיסקו, הופיעו בתחילה כצמד אקוסטי, תוך התמקדות בשירי רוק בהשפעת פולק. המוזיקה שלהם הייתה אינטרוספקטיבית ועשירה מבחינה לירית, ושיקפה את המאבקים האישיים של דוריץ עם זהות ושייכות, נושאים שיהפכו למרכזיים ביצירה המאוחרת של הלהקה.
דוריץ, היה במספר הרכבים לפני שהקים את "Counting Crows". באחד הפרויקטים המוקדמים שלו, "The Himalayas", הוא כתב גרסאות מוקדמות של מה שיהפכו לשירי הלהקה הבולטים, כולל "Round Here".
בינתיים, ברייסון עבד כמפיק וטכנאי בסצנת המוזיקה של סן פרנסיסקו. כשהשניים החלו לשתף פעולה בשנת 1991, הם פיתחו כימיה שתהווה את הבסיס ל-"Counting Crows".
(Photo: Dave Tonge)
ההופעות המוקדמות שלהם כדואו ברחבי המפרץ משכו תשומת לב של מוזיקאים אחרים, והובילו לגיוסם של הקלידן Charlie Gillingham, הבסיסט Matt Malley והמתופף Steve Bowman, מה שגיבש את ההרכב ללהקה מלאה. בזכות ההופעות והדמואים שלהם שרצו ברחבי המפרץ, זכתה הלהקה במהירות די מפתיעה בפופולריות ובסיס מעריצים שהלך והתרחב. השמועות תיפסו גבוה ותפסו את תשומת הלב של החברות הגדולות, עד לרמה כזו שהחלה מלחמה בין החברות על הפקת האלבום הראשון של הלהקה. "גפן רקורדס" החתימה אותם בסופו של דבר, והם נכנסו לאולפן כדי להקליט את "August and Everything After" עם T Bone Burnett כמפיק.
להקת "Counting Crows" עשתה את הופעת הבכורה הלאומית שלה בשנת 1993, כשהם מילאו את מקומו של Van Morrison בטקס היכל התהילה של הרוקנרול. הופעה זו עזרה ללהקה להשיג חשיפה עוד יותר גדולה לפני יציאת האלבום, מה שהזניק אותם לתהילה מאוחר יותר באותה שנה.
הסאונד שלהם היה יוצא דופן ובלט על רקע סצנת הגראנג' הדומיננטית של אותה תקופה, הוא שאב השראה משנות ה-60 וה-70, עם השוואות לעתים קרובות לאותו Van Morrison. השילוב הזה של סגנונות עזר לאלבום להתבלט, ויצר הייפ כבד לקראת יציאתו.
הסינגל המוביל של האלבום, "Mr Jones", הזניק את הלהקה לתהילה באופן כמעט מידי. הלחן המדבק שלו ומילות הווידוי של דוריץ על תהילה וחוסר ביטחון תפסו את המאזינים, והוא הושמע באופן בלתי פוסק בתחנות הרדיו, גם בארצנו הקטנטונת, לא יכולת להעביר שעה מבלי לשמוע את השיר בוקע מהרדיו או הטלוויזיה. השיר הגיע למקום ה-5 במצעד הסינגלים של בילבורד ובמקום השני במצעד הרוק של בילבורד. שירים כמו "Round Here" ו-"Rain King" חיזקו עוד יותר את המשיכה של הלהקה, והפגינו את העומק הלירי של דוריץ ואת היכולת ליצור שירים עםן אווירה מלנכוליות ומלאת תקווה כאחד.
האלבום גם הצליח מסחרית באופן משמעותי, הוא מכר למעלה משבעה מיליון עותקים ברחבי העולם, הגיע למעמד רב פלטינה במספר מדינות כולל בארה"ב, שם הגיע לשיא במקום ה-4 במצעד ה- Billboard 200 וזכה לשבחי המבקרים על האותנטיות והתהודה הרגשית שלו.
רצועות כמו "Anna Begins", "Omaha" ו-"Salivan Street" משקפות את נושאי הליבה של האלבום של גילוי עצמי, רצונות לא ממומשים, והמציאות הקשה של התבגרות. המגע של המפיק T Bone Burnett העניק לאלבום תחושה גולמית ואנלוגית, שאיזנה את הרגעים הקודרים יותר של הלהקה עם סאונד עשיר ומלודי.
עטיפת האלבום מורכבת ממילים בכתב יד לשיר שנושא את שם האלבום, אך לא הוכנס לגרסתו הסופית של האלבום, רק למעלה מעשור לאחר מכן הוא הושמע באחת מהופעות הלהקה והוא שוחרר ב-24 בינואר 2019.
המסע של "Counting Crows" מצמד אקוסטי קטן להצלחה בינלאומית הוא עדות לשילוב הייחודי של כתיבת שירים מופנמת ומוזיקליות עשירה, מה שהופך אותם לאחת הלהקות הזכורות ביותר של שנות התשעים. מגזין ה-Rolling Stone הכניס את האלבום למקום ה-67 ברשימת "100 האלבומים הטובים ביותר של שנות ה-90".
להאזנה לאלבום ב: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט
Коментари