top of page
תמונת הסופר/תFaceOff - עימות חזיתי

Genesis - Foxtrot

ב- 6 לאוקטובר 1972 שחררה "Genesis" את האלבום "Foxtrot", אלבום האולפן הרביעי שלה.



זה האלבום שעמו "Genesis" פרצה לתודעה כשהצליחה להגיע סוף סוף למצעד הבריטי ואף ליהנות משבחי המבקרים. אבל יותר מכך, זהו האלבום שבו היא פרצה את הגבולות של עצמה.


זה היה האלבום השני של הלהקה בהרכבה הקלאסי, שכלל את Mike Rutherford, Tony Banks, Steve Hackett, Phil Collins ו- Peter Gabriel. הוא מהווה המשך ישיר לאלבום הקודם "Nursery Cryme", הן מבחינת הקו המוזיקלי והסגנון והן מבחינת הסאונד והאווירה. נעז ונאמר ששני האלבומים הם פחות או יותר באותה רמה אדירה של כתיבה וביצוע, זו "ג'נסיס" במיטבה, בתקופת תור הזהב שלה עם חמשת המופלאים שמרכיבים אותה. אפילו העטיפות של שני האלבומים מתכתבות זו עם זו. אבל בכל זאת, משהו היה הפעם שונה. יש באלבום הזה "ערך מוסף" נוסף שמעיד שכאן הכל התחיל להתחבר עבור הלהקה האדירה הזאת.


אז מה בכל זאת הוא אותו "ערך מוסף"?


זוכרים כיצד פעם כשרכשנו רכב חדש או יצאנו מהמוסך עם מנוע חדש או אחרי שיפוץ, היתה המלצה לבצע לרכב "תקופת הרצה"? תקופת ההרצה הזאת נועדה, בין היתר, לאפשר את התאמת טבעות הבוכנה לצילינדרים ולכל רכיבי המנוע לעבוד בצורה מיטבית, מסונכרנת ומשומנת. את אותה "הרצה" המליצו לנו בעלי המקצוע לבצע בנסיעה רגועה, ללא האצות מהירות, ללא העמסה מיותרת וללא תמרונים מיוחדים.


אם נשליך את הדברים על התהליך שעברה "Genesis" באותה תקופה, אז האלבום "Nursery Cryme" יצא בתקופת "ההרצה" של הלהקה. הרכיבים החדשים שהותקנו זה עתה "במנוע" של הלהקה, עשו עבודה מצוינת, אבל עדיין היו בשלבי סינכרון, התאמה וגיבוש עם יתר החלקים. זו הסיבה שהלהקה היתה אז קצת יותר מחושבת וזהירה, Phil Collins ו- Steve Hackett היו עדיין חדשים בלהקה, ולמרות שהפיחו בה רוח חדשה, עדיין היו בשלבי תהליך ההתגבשות עם יתר חברי הלהקה, אשר הגיע לשיאו באלבום "Foxtrot". למה אנחנו חושבים ככה? כי באלבום הזה הלהקה הגיעה לכדי סנכרון מושלם שגרם לה להרגיש מספיק בטוח להעז. עד כמה בטוח? תביטו על צד ב' של הויניל ותבינו.


אנחנו מדברים על האפוס האדיר בעל שבעת החלקים "Supper's Ready" - יצירה אפית מורכבת שהינה ללא ספק אחד השיאים היצירתיים של "ג'נסיס", עם כתיבה וביצוע פשוט מושלמים. הרעיון לאפוס הזה צמח דווקא בביתו של Peter Gabriel. הוא נטל יחד עם אשתו סמי הזיה ופתאום הוא ראה שבע דמויות מתהלכות על המדשאה מחוץ לביתו. מכאן נולדו שבעת חלקי האפוס הזה שמקבילים לשבע הדמויות בהן חזה גבריאל, כל דמות מגלמת שיר קצר שנכתב והולחן בזמן שונה ולאחר חיבורים הביאו ליצירה המושלמת הזאת. את המילים כתב גבריאל, אך את הלחן כל חברי הלהקה במשותף ואין ספק ש"תקופת ההרצה" עליה דיברנו למעלה היא זו שתרמה לשלמות הזאת שנפרשת על פני 23 דקות. קטע הפתיחה והסיום של היצירה הוא עם אותו לחן, רק שקטע הסיום הוא עוצמתי וגרנדיוזי בהשוואה לקטע הפתיחה, וכולל את צמד המילים "The New Jerusalem" ואת סולו ההאמונד של Tony Banks שמבוצע במשקל סימטרי של 4/4, אך יושב על הנגינה של שאר חברי הלהקה שמנוגנת במשקל א-סימטרי של 9/8. בתווך מופיעים להם חמשת הפרקים הנוספים שעוסקים בנושאים שונים, מניתוחי מין ועד חזון אחרית הימים.



אבל האלבום הזה הוא בהחלט לא רק היצירה האפית המופלאה שמסיימת אותו.


יש בו את יצירת הפתיחה "Watcher of The Skies" רוויית הסינקופות, עם אינטרו המלוטרון המהפנט של Tony Banks, העוסקת בחייזר שהגיע לארץ. יש בו את הבלדה המלטפת "Time Table" שכתב Tony Banks ו- Peter Gabriel מבצע ברגישות כל-כך יפה. יש את היצירה הקצבית "Get 'Em Out by Friday" בה יוצא גבריאל כנגד בעלי הדירות העשירים שמסלקים את השוכרים העניים מדירותיהם ויש את שני הקטעים שריבוי הגיטרות האקוסטיות/קלאסיות שבהן יעיד על כך ש- Steve Hackett היה מעורב יותר בכתיבתם "Can-Utility and the Coastliners" שמסיים את הצד הראשון של הויניל והקטע האינסטרומנטלי "Horizons" שפותח את צידו השני.


ואם כבר הזכרנו את "הערך המוסף" שיש לאלבום הזה על פני קודמו, אז אי אפשר שלא להזכיר את העטיפה ואת אותו רגע מופלא שבו החליט Peter Gabriel להפיח בה רוח חיים ולהביא אותה אל הבמה. זה היה הרגע בו התיאטרליות של גבריאל הוחצנה והפכה לחלק בלתי נפרד מהמופעים המטורפים שהגדירו את הלהקה.


עטיפת האלבום התכתבה עם עטיפת האלבום הקודם שגם אותה צייר Paul Whitehead והיא מציגה שועלה לבושה בשמלה אדומה עומדת על קרח (לאור משחק המילים "The Fox On The Rocks" מהיצירה "Supper's Ready"). בנוסף מציגה העטיפה את ארבעת "רוכבי הסוסים" מסיפור "אחרית הימים" של הנצרות (שאף הוא מוזכר ביצירה האפית "Supper's Ready"), אשר עסוקים בציד שועלים. העטיפה הזו התעוררה יום אחד לחיים כאשר פיטר גבריאל החליט להשאיל שמלה אדומה מאשתו ומבלי להכין את יתר חברי הלהקה לעלות איתה על הבמה עם מסיכה של שועל על הראש לעיני פיהם הפעור של הקהל ושל חברי הלהקה. זה היה רגע מכונן שהגדיר מחדש את מופעיה של הלהקה.


להאזנה: Spotify, Apple Music


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

36 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

bottom of page