ב- 23 לאוקטובר 1970 שחררה "Genesis" את "Trespass" - אלבום האולפן השני שלה וביצעה את אחד המהפכים הגדולים במוזיקה.
כמה אומנים אתם מכירים שבמהלך פחות משנה עוברים שינוי כל-כך מהותי בסיגנון המוזיקלי והסאונד שלהם, כפי שג'נסיס עברה בין "From Genesis to Revelation" ל- "Trespass". מהפופ המתקתק בסגנון "Bee Gees" לרוק מתקדם הדינמי. משירים פשוטים באורך 3:00 דקות בממוצע ליצירות ארוכות עם קומפוזיציות מורכבות. משימוש בכלי נגינה בסיסיים של גיטרה, בס, פסנתר, תופים, לנגינה על מגוון רחב של כלים כמו אקורדיון, דולצימר, מלוטרון, צ'לו, גיטרת 12 מיתרים וחליל.
זה לא שאין בעולם המוזיקה הרכבים שמשנים את הסגנון המוזיקלי שלהם, רק שבדרך כלל מדובר בהתפתחות הדרגתית ולא בשינוי כל-כך חד ובולט כפי שקרה עם ג'נסיס והאלבום "Trespass". באלבום הזה השינוי היה כל-כך מהותי עד כי חלק מהמעריצים מתייחסים אליו כאלבום הראשון של הלהקה, אחרים יספרו לכם שמדובר בשתי להקות שונות.
הם אומנם מז'אנר אחר לחלוטין, אבל אפשר לומר שהתהליך שעברה "Genesis" באלבום הזה דומה לתהליך שעברה "Pantera" עם האלבום Cowboys from Hell. המהפך שביצעה "פנתרה" היה כל-כך חד, עד כי בחרנו לכנות אותם כ"רובוטריקים של המטאל", בגלל היכולת שלהם ל"שנות צורה" ולהמציא את עצמם מחדש. זה קרה גם עם "Skid Row" (אם כי במינון נמוך יותר), אשר כונו על-ידנו כ- "Werewolves" של ההבי מטאל, לאחר השינוי שעברו באלבום "Slave to the Grind". אבל שני השינויים שתיארנו ויש עוד כאלה בעולם המוזיקה, אינו משתווה למהפך שעברה "ג'נסיס", לא מבחינת טווח הזמן וגם לא מבחינת השוני בין הסגנונות, ולכן, לפחות מבחינתנו, זה אחד המהפכים הכי גדולים במוזיקה.
אז איך ה"מהפך" הזה בא לידי ביטוי? הכל התחיל בעקבות הכישלון המסחרי של אלבום הבכורה "From Genesis to Revelation", אשר גרם לחברי הלהקה לעזוב את המוזיקה ולפנות לעיסוקים אחרים, למעט Peter Gabriel שהשתתף בנגינת חליל באלבום "Mona Bone Jakon" - אלבומו השלישי של Cat Stevens.
אבל אז משהו קרה. באוגוסט 1969 חזרו חברי הלהקה לעבוד יחד, לאחר שהצליחו להשתחרר סוף סוף מהחוזה עם חברת התקליטים "Decca" ועם המפיק והמנהל שלהם Jonathan King. כזכור, קינג מיהר להחתים את הלהקה על חוזה הקלטות בעודם קטינים בגילאים 15-17 ודחק בהם ליצר שירי פופ עם דגש על להקת ה- "Bee Gees" אותה מאוד אהב. לאחר השחרור מקינג ומחברת התקליטים הסכימו חברי הלהקה פה אחד שסגנון הפופ שקינג כפה עליהם אינו מה שהם רוצים לעשות. הם והחליטו לכתוב חומרים מורכבים יותר מהפופ הפשוט של אלבום הבכורה "From Genesis to Revelation". הם רצו לחקור ולערבב סגנונות מוזיקליים במטרה ליצור שירים שלא יהיו דומים לשום להקה אחרת באותה תקופה. כצעד ראשון הם קנו ציוד חדש, כולל גיטרת בס ואורגן המונד, והקליטו דמו להדגמה, שכלל בין היתר את השירים "White Mountain" ו- "Family" (שבהמשך יהפוך ל- "Dusk"). לאחר מכן עזב המתופף John Silver ללמוד בארצות הברית והלהקה נאלצה לחפש מתופף שיחליף אותו.
הכל קרה ממש מהר, בספטמבר "ג'נסיס" כבר ניגנה את ההופעות החיות הראשונות שלה בהרכב החדש עם המתופף John Mayhew. בתחילת 1970 הלהקה הופיעה ברצף של שישה שבועות במועדון הג'אז של Ronnie Scott, בסוהו שבלונדון. לאחת ההופעות האלה הגיע המפיק John Anthony מחברת התקליטים "Charisma", אשר מיד פעל להחתים אותם על חוזה הקלטות. החומר לאלבום נכתב תוך כדי תנועה ואחרי כמה חודשים של הופעות היה ל-Genesis כבר מספיק חומר כתוב להקלטת שני אלבומים. עם זאת, הם הרגישו שחלק מהשירים לא היו חזקים מספיק ולכן הם בחרו את החומר הטוב ביותר לדעתם וביוני 1970 הם נכנסו לאולפני "Trident" שבלונדון כדי להקליט את האלבום. הם לקחו איתם את John Anthony, אשר הצטרף אליהם כמפיק וכטכנאי הקלטה. חברי הלהקה סיפרו שתרומתו של Anthony הייתה חשובה וכי הוא עזר להם לעצב החומרים לאלבום. הרומה הזאת של אנת'וני תזכה אותו להפיק גם את אלבומה הבא של הלהקה "Nursery Cryme".
הגם שהאלבום הזה נכתב והוקלט לפני כניסתם של Phil Collins ו- Steve Hackett, האזנה לו תגלה כי הוא לא שונה בהרבה מאלבומי הלהקה בהרכבה הקלאסי. הדינמיקה החזקה, שינויי המקצבים, הקומפוזיציות המורכבות שעיצבו את הסאונד של "ג'נסיס" קיימים גם ברוב שירי האלבום הזה. נכון, הוא חסר את שכבות הקלידים שיגיעו מאוחר יותר לאחר שהקלידן Tony Banks יוסיף למערכת שלו שלל מקלדות ויתמקצע על המלוטרון. הוא גם הרבה יותר אקוסטי וחסר את הדומיננטיות והסולואים "החשמליים" שיביא איתו Steve Hackett, אבל הבסיס המוזיקלי והסאונד של "ג'נסיס" קיימים שם, במיוחד בקטע הפתיחה "Looking for Someone" וביצירת הסיום "The Knife". האזינו לדוגמא לקטע המעבר החל מדקה 2:52 בשיר "Looking for Someone" ותבינו על מה אנחנו מדברים.
האלבום הזה היווה אבן דרך חשובה בהתפתחות הסאונד הקלאסי של ג'נסיס, אבל יותר מכך, הוא הניח את היסודות החיוניים לז'אנר הרוק המתקדם הקלאסי, כפי שאנו מכירים אותו. אומנם, לא כל חלקי הפאזל התגלו כאן עדיין והשתלבו במקומם, אבל אפשר היה לראות את הפוטנציאל הגלום בלהקה הזאת. כבר כאן ניתן היה לנבא שדברים גדולים ומדהימים עוד עתידים לבוא על "ג'נסיס".
(Photo: Medium.com)
האלבום כולל 6 רצועות, שלושה בכל צד של הויניל עם ממוצע של למעלה מ- 7 דקות לכל שיר, וכבר בכך היה כדי ללמד על מורכבות החומר. הוא נפתח בצורה מינימליסטית עם קולו המכשף והמהפנט של Peter Gabriel, לצלילי אורגן ההאמונד של Tony Banks. אם הלהקה הצהירה במהלך הכתיבה שהיא רוצה ליצור שירים שלא יהיו דומים לשום להקה אחרת באותה תקופה, אז כבר מהשניות הראשונות של "Looking for Someone" ניתן לומר שה"חיפוש" אחר צליל וסגנון חדש הוכתר בהצלחה!!! ואם מישהו חשב שהמתופף John Mayhew הוא החוליה החלשה באלבום הזה, שיקשיב שוב למעברים שהוא מבצע בשיר הזה, לדוגמא החל מדקה 1:10 ו"שיחשב מסלול מחדש". אם מישהו סבר שתרומתו של הגיטריסט Anthony Phillips היתה מינורית, שיביט שוב ברשימת הקרדיטים של האלבום, כי הוא יופתע לגלות שפיליפס השתתף בכתיבת כל שירי האלבום, יותר מכל חבר להקה אחר. הוא אומנם משך לכיוון יותר אקוסטי, אבל הוא גם הפליא בנגינה על גיטרה חשמלית, כפי שניתן לשמוע לדוגמא החל מדקה 6:00 של השיר. זה אחד מהשירים יפים באלבום, אבל נעז ונאמר שזה גם אחד מהשירים האהובים עלינו של הלהקה. הוא מלא בשינויי מקצבים ובמעברים, הוא שופע מלודיה והוא גם עשיר בצלילים, למרות שכאמור בשלב הזה הלהקה עדיין לא בנתה את קשת הכלים שתגיע באלבומים הבאים. אחד מהכלים שמעשיר את הצליל של הלהקה באלבום הזה הוא החליל של Peter Gabriel, שניתן להאזין לו בין היתר החל מדקה 3:33 לשיר. הוא דומיננטי מאוד באלבום הזה, הרבה יותר מאלבומי הלהקה שיבואו מאוחר יותר. נודה ולא נבוש. יש לנו חולשה לצלילי חליל במיוחד ברוק המתקדם ולכן תמיד תהיה לנו פינה חמה בלב לאלבום הזה.
בקטע השני "White Mountain" באה כבר לידי ביטוי הדואליות הכל-כך יפה של Anthony Phillips ו- Mike Rutherford בנגינה על גיטרות 12 המיתרים שלהם. השניים שגם כתבו את הלחן ללא ספק השפיעו על הצליל הייחודי של הלהקה באלבום הזה ורות'רפורד ייקח את הסאונד הזה איתו לאלבומים הבאים של "ג'נסיס". מבחינה לירית, הקלידן Tony Banks כתב כאן על מאבקי כוח על הנהגת להקת זאבים, עם התייחסות לשם האלבום במשפט: "Outcast he trespassed where no wolf may tread".
הצד הראשון מסתיים עם "Visions of Angels" השיר שהכי קרוב בסגנונו למה שהלהקה ייצרה באלבום הבכורה, ואין בכך כל פלא, שכן השיר נכתב במקור לאלבום "From Genesis to Revelation", אבל לא נעשה בו שימוש משום שהלהקה לא חשבה שהטייקים שהוקלטו היו מספיק טובים. השיר התחיל כיצירת פסנתר של פיליפס Anthony Phillips עוד בתקופה בה טכניקת הנגינה שלו על פסנתר הייתה מוגבלת. הוא ניסה לייצר שיר בסגנון הדומה לשירים של ה"ביץ' בויז" וה"ביטלס" ולכן המבנה שלו מאוד בסיסי ופשוט ביחס ליתר שירי האלבום.
הצד השני של הויניל נפתח עם "Stagnation" שהתחיל כיצירה אינסטרומנטאלית ארוכה בשם "Movement", עד שפיטר גבריאל החליט להוסיף לו מילים שמספרו על אדם שמגלה פתאום שהוא הפך לפליט האחרון של המין האנושי. בשיר שבגרסאות הראשונות שלו היה אמור לשמש כיצירה המרכזית של האלבום והגיע ל- 13 דקות, ניתן לשמוע את גיטרות 12 המיתרים של פיליפס ורות'רפורד, אשר העיד כי בהקלטה הראשונים היו 10 שכבות שונות של גיטרות אקוסטיות, אך הן קולפו ברובן החוצה בעריכה הסופית.
הקטע "Dusk" הוא הקצר ביותר באלבום. אקורד הפתיחה שלו זרק אותנו 7 שנים קדימה לאקורד הפתיחה של "Wonderous Stories" של להקת "Yes", אבל בכך מסתכם הדמיון בין השניים. שיר אקוסטי כמעט לחלוטין בו בולטת במיוחד עבודת הגיטרות של הצמד רות'רפורד-פיליפס לצד סולו החליל היפיפה של גבריאל.
האלבום מסתיים עם יצירת המופת "The Knife" שהיא ללא ספק גולת הכותרת של האלבום, אשר אינה נופלת מהיצירות הגדולות של ההרכב הקלאסי של הלהקה. קטע אגרסיבי יותר מיתר השירים באלבום, הכולל מקצבים מתפרצים וריפים מחוספסים עם צליל "דיסטורשין" כבד. צמד המילים "The Knife" מצטלצל בדומה לצמד המילים "The Nice" ופיטר גבריאל יספר מאוחר יותר כי הוא אכן רצה לכתוב חומר הדומה לקטע "Rondo" של "The Nice". היצירה הדינמית הזאת נמשכה עד 19 דקות בהופעות הלהקה, אך צומצמה ל- 8 עבור האלבום. היא כוללת כמה מהקטעים הכי תוקפניים וזועמים של הלהקה, וזו כנראה גם הסיבה שהיא נהגה לנגן אותו כהדרן, במטרה לשלהב את הקהל. מעניין לציין שעטיפת האלבום מתכתבת עם כותרת השיר וכוללת סכין שחותך את הציור לכל רוחבו.
במהלך הסשנים לאלבום נכתבו ועובדו שירים נוספים כמו: Shepherd", "Let Us Now Make Love", "Pacidy", "Going out to Get You" ועוד, אך הם נותרו בחוץ.
האלבום "Trespass" הינו אלבום חשוב ביותר אשר סייע בעיצוב הסאונד והסגנון של "ג'נסיס", אך הוא גם מהווה נדבך מהותי בהתפתחות המוזיקלית של ז'אנר הרוק המתקדם. באלבום הזה הונחו היסודות עליהם מושתת הצליל הכל-כך ייחודי של הלהקה בהרכבה הקלאסית. מיד בסיום ההקלטות המתופף John Mayhew יפוטר. לאחריו יעזוב גם Anthony Phillips את הלהקה בשל מה שמוגדר כ"פחד במה". החלפת 2/5 מההרכב אינה עניין של מה בכך, במיוחד כשמדובר באחד הכותבים העיקריים שלך. יש להקות שפשוט אינן שורדות זעזוע כזה, אך לא "ג'נסיס שהוכיחה פעם אחר פעם ובמשך שלושה עשורים שהיא מסוגלת להישאר רלוונטית ולככב בצמרת עולם המוזיקה, לא מעט הודות לכח היצירה המשותף שאפיין אותה לכל אורך הקריירה שלה וריכך את הדומיננטיות של כל אחד מחלקי השלם.
להאזנה: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט
Comentários