ב- 28 לאפריל 2009 שוחרר האלבום היחיד של ההרכב "Heaven & Hell".
המדובר למעשה באותו הרכב של "Black Sabbath" אשר הקליט את האלבומים "Mob Rules" ו- "Dehumanizer", המונה את Tony Iommi, Geezer Butler, Vinny Appice ו- Ronnie James Dio.
סיפורו של האלבום מתחיל 4 שנים קודם לכן - בשנת 2005. אחרי מספר ניסיונות של Tony Iommi ו- Geezer Butler להביא לאיחוד של "Black Sabbath" בהרכב המקורי, הם הבינו ש- Ozzy Osbourne לא ממש בעניין, ופנו ל- Ronnie James Dio בהצעה לחזור ולשתף פעולה יחד. Dio בדיוק סיים את סיבוב ההופעות שנועד לקידום האלבום "Master of the Moon" וטוני איומי היה בדיוק לאחר שחרור אלבום הסולו השני שלו "Fused" והמחשבה על האפשרות שהשניים יחזרו לכתוב יחד אחרי 13 שנה מאז האלבום "Dehumanizer" אשר שוחרר בשנת 1992, היתה בגדר חלום רטוב של כל מטאליסט. דיו, גיזר ואיומי פנו בתחילה למתופף Bill Ward כדי להצטרף לאיחוד, אך משזה סירב גויס Vinny Appice במקומו על-מנת להשלים את ההרכב.
(Photo: Riffipedia.fandom.com)
הרביעייה נכנסה לאולפן בשנת 2006 והקליטה 3 שירים חדשים: "The Devil Cried", "Shadow of the Wind" ו-"Ear in the Wall", אשר נכללו באלבום "Black Sabbath: The Dio Years" - אלבום אוסף שקיבץ את המיטב של "Black Sabbath" מתקופת Dio. לאחר שחרורו של האלבום יצאה הלהקה בשנת 2007 לסיבוב הופעות תחת השם "Heaven & Hell". הגיטריסט Tony Iommi סיפר שהדבר נועד בכדי למנוע בלבול עם ההרכב המקורי של הלהקה שכלל את Ozzy Osbourne, אשר עוד הופיע יחד בשנת 2005. איומי ציין שהמטרה היתה למנוע ציפייה של הקהל לשמוע בהופעות שירים כמו "Iron Man" או "War Pigs" המזוהים עם תקופת אוזי, כאשר הלהקה מנגנת אך ורק שירים מתקופת דיו. כאן המקום לציין כי שנתיים לאחר מכן, בחודש מאי 2009 הגיש אוזי תביעה כנגד איומי על תמלוגים מהשם "Black Sabbath", אולם התביעה הזאת הוגשה כחודש לאחר יציאת האלבום נשוא הסיקור.
לאחר סיום סיבוב ההופעות שבמקור תוכנן כאיחוד חד פעמי, המחשבה הראשונית של Ronnie James Dio היתה לחזור להרכב הסולו שלו ולהתחיל לעבוד על אלבומי ההמשך לאלבום הקונספט המצויין "Magica" משנת 2000 - "Magica II" ו- "Magica III". ואולם, התגובות החמות והמצוינות מההופעות ומשלושת השירים החדשים שההרכב כתב לאלבום האוסף "Black Sabbath: The Dio Years", שכנעו אותו להמשיך עם המומנטום ולהסכים להקלטת אלבום מלא.
החומרים הראשוניים לאלבום נכתבו בבתיהם של Tony Iommi ו- Ronnie James Dio, כאשר בשנת 2008 ההרכב עובר ל- "Rockfield Studios" שבוויילס לשם הקלטת האלבום.
מי שיחפש פה את הגאונות של האלבום "Heaven and Hell" או את השלמות של "Mob Rules", יתקשה למצוא אותם באלבום הזה. במובן מסוים האלבום הזה חסר אפילו את הכבדות והעוצמה של "Dehumanizer". קשה לנו מאוד לכתוב את זה כי בכל זאת מדובר באחד מההרכבים שאנחנו הכי אוהבים במטאל, אבל לעניות דעתנו, למעט כמה הברקות פה ושם האלבום הזה לא משתווה לכל אחד משלושת האלבומים שהזכרנו לעיל ונראה שחלוף השנים מאז צאתו רק מחזק את המסקנה הזאת. בצעירותנו החזקנו בדעה שכל "תקליט" שכולל לכל הפחות 3 שירים חזקים ובלתי נשכחים הוא מבחינתנו תקליט "גדול". בצער רב ובלב כבד קשה לנו למצוא באלבום הזה יותר מ- 2.5 שירים כאלה. יתכן שזו האווירה הגותית שאופפת חלק מהשירים, ואולי זו העובדה שהאלבום הזה מתכתב יותר עם Doom מאשר Heavy מטאל כאשר ציפינו לקבל עוד אלבום בסגנון "Heaven and Hell", אבל ההאזנה לאלבום הזה מרגישה לנו לעיתים כמו נסיעה בדרך חדגונית, עם נוף מדברי צחיח, ללא עליות ומורדות ובלי הפתעות ועיקולים, זאת להבדיל ממה שקיבלנו בשלושת האלבומים הקודמים של ההרכב. חלק מהשירים באלבום הזה יושבים על מקצב 4/4 מונוטוני עם ריפים רפטטיבים וחסרי השראה, עד כי גם היום בחלוף עשרות האזנות ולמעלה מעשור מאז יציאתו, קשה לנו לזכור את שמות חלק מהשירים ו/או אפילו להבחין ביניהם.
זה לא שהאלבום הזה רע. ממש לא!!! אם נשווה אותו לחומרים שיצאו באותה תקופה הוא אפילו טוב מאוד ולרגע לא היינו מעלים בדעתנו שלא להחזיק אותו בתקליטייה שלנו. יש פה קטעים אדירים כמו שיר הפתיחה "Atom and Evil", הקטע האפי "Bible Black" או "Follow The Tears" עם הפתיחה הגותית. יש פה גם ריפים סוחפים ומעניינים כמו זה של “Fear” או "Rock and Roll Angel", אבל עדיין משהו פה לא עובד מספיק טוב בהשוואה לשלושת האלבומים של ההרכב עם דיו, אם במבחן התוצאה חלק מהשירים בו לא מצליחים "להחזיק" ולהמשיך להתנגן לנו בראש לאחר שסיימנו להאזין להם.
כך או כך, האלבום הזה מהווה אקורד סיום מדהים לקריירה מפוארת של הזמר Ronnie James Dio, אשר באופן מצער זו פיסת היצירה האחרונה שלו. מספר חודשים לאחר צאת האלבום, בנובמבר 2009, יאובחן דיו כחולה בסרטן הקיבה. הבדיקות נראו בתחילה חיוביות והלהקה אפילו תכננה להמשיך עם סיבוב ההופעות המתוכנן. אך בסופו של דבר הסיבוב בוטל ב -4 במאי 2010 בשל מצבו הבריאותי של דיו, אשר הלך לעולמו מספר ימים לאחר מכן ב- 16 במאי 2010 והוא בן 67.
לעניין עטיפת האלבום, היא מבוססת על ציור בשם "שטן" של האומן Per Øyvind Haagensen. המספרים 25:41 המופיעים מימינו ומשמאלו של הסמל של "Black Sabbath" הינם מספר הפרק והפסוק בספר "הבשורה על פי מתי" מהברית החדשה בפסק הדין של הבורא הדן את נפש האדם לגן עדן או לגהינום.
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music.
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט
Comments