ב- 8 לספטמבר, 1998 "Hole" הוציאו את אלבומם השלישי "Celebrity Skin".
האלבום הזה מהווה ניגוד חלק ו"מנצנץ" לבוסריות והחספוס של האלבומים הקודמים של "Hole", והוא מסמן כיוון חדש ונועז ללהקה. "Celebrity Skin" מוצא את Courtney Love ואת חבריה ללהקה מתנסים בסאונד מלוטש יותר, עם פזילה לפופ והפקה נקייה, החורגת מהרישול והאדישות של הגראנג', אשר ליוו את האלבומים הקודמים "Pretty on the Inside" מ-1991 ו- "Live Through This" מ-1994. הפעם, Courtney Love והלהקה התכוונו ליצור את מה ש- Love כינתה "אלבום קליפורניה", שמשקף את המהות הזוהרת, אך רעילה, של לוס אנג'לס. ואכן, "Celebrity Skin" מאזן את חספוס האלטרנטיב-רוק של הלהקה עם כמות מפתיעה של מיינסטרים קליט.
האלבום "Celebrity Skin" בולט בשיתופי הפעולה הנרחבים שלו. בעוד ש- Love נותרה ככותבת המילים הבלעדית באלבום, Billy Corgan מה-"Smashing Pumpkins" היה שותף בכתיבת העיבודים המוזיקליים של חמש רצועות מהאלבום. קורגן עזר גם ל- Love לחדד את המוזיקליות שלה, ודחף אותה ליצירת מבני שיר מתוחכמים יותר. השותפות הזו, יחד עם תרומה של מוזיקאים כמו Jordon Zadorozny, כמו גם Charlotte Caffey הגיטריסטית של "Go-Go's", הוסיפו שכבות של מורכבות לסאונד של האלבום. למרות "הסיוע" מבחוץ, הליבה של "Hole" נותרה על כנה, וזאת להוציא את המתופפת Patty Schemel שהוחלפה על ידי מתופף הסשנים Deen Castronovo (המוכר מ- "Journey", "Bad English", "Hardline" ועוד) במהלך הסשנים האחרונים באולפן, וזאת על פי דרישתו של המפיק Michael Beinhorn.
מבחינה לירית, האלבום מלא במטאפורות של טביעה ומוות, ובכך משקף באופן סמלי את האובדן האישי שחוו Eric Erlandson ו- Melissa Auf der Maur, כמו גם את ההשפעה של Jeff Buckley, שהלך לעולמו במהלך יצירת האלבום. המוטיבים האלה עוברים דרך שירים כמו "Dying" ו- "Northern Star", בהם ניתן לחוש שקולה של Courtney Love נוטף רגש.
מבחינה מוזיקלית, "Celebrity Skin" מייצג שילוב של פוסט-גראנג' משנות ה-90 ורוק אלטרנטיבי משופשף, כשההפקה האלגנטית של Beinhorn מכוונת את "Hole" לעבר צליל נגיש יותר. השינוי הזה אפשר כמובן ללהקה להגיע לקהל רחב יותר.
שיר הנושא, "Celebrity Skin", פותח את האלבום עם פיצוץ של אנרגיה. זו הפרשנות הנושכת של לאב לאובססיה של הוליווד ליופי ולתהילה, מונעת על ידי ריף קליט וספוג שמש קליפורנית, שהופך אותו לאחד השירים הנגישים ביותר של "Hole". המילים של לאב, אישיות, והן משקפות את מערכת היחסים המורכבת שלה עם "כוכבות", עם איזון של זוהר ותיעוב עצמי. הפזמון המדבק של השיר - "Oh, make me over!" - מסמל את המתח הבסיסי של לאב ותכלס של האלבום כולו, בין המראה החיצוני לסערה פנימית.
רצועות כמו "Malibu" מדגימות עוד יותר את המתח הזה. מבחינה לירית, מדובר על התאוששות ולידה מחדש, בעוד שמבחינה מוזיקלית מדובר בפנינת אלטרנטיב-רוק מלוטשת שנשענת על לחן ידידותי לרדיו. האלבום בכללותו מציג את הזוהר של השמש הקליפורנית, אבל הוא אף פעם לא מרפה לגמרי מהחושך שמתחתיה, דואליות ש-Love משחקת איתה בצורה מופתית לאורך כל הדרך.
עם זאת, "Hole" אינה נוטשת לחלוטין את השורשים המשוננים שלה. שירים כמו "Awful" ו-"Playing Your Song" נושאים עדיין את הנשכנות של האלבומים הקודמים, עם השירה הגונחת של Love והאינסטרומנטציה מונעת הגראנג' שמצליחה לחתוך ולחדור דרך ההפקה המעודנת יותר. השירים הללו נותנים לאלבום תחושת איזון, שמבטיחה שגם המעריצים הותיקים לא ירגישו מנוכרים מהסאונד החדש של הלהקה.
בעוד ש- "Celebrity Skin" חסר אולי את העוצמה הרגשית הגולמית של "Live Through This", הוא מצליח ליצור נוף מוזיקלי שמרגיש רענן ומגובש. הפגיעות של לאב עדיין קיימת, אבל היא עטופה בשכבות של אירוניה וניתוק, שמשקפים את המאבקים שלה עם התהילה במהלך שנות התשעים.
בסופו של דבר, "Celebrity Skin" עומד כאלבום "ציון דרך" לא רק עבור "Hole" אלא גם עבור הרוק האלטרנטיבי שך שנות ה-90. זוהי עדות ליכולתה של הלהקה להתפתח ולהסתגל מבלי לאבד את הזהות שלה. זה האלבום המצליח ביותר של הלהקה והוא מופיע בספר "1001 Albums You Must Hear Before You Die".
להאזנה: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט
Comments