זה נשר, זה טי שירט, זה בליצקריג... זה ה-Ramones!!!
אתמול לפני 44 שנים, התופעה Ramones שחררה את אלבום הבכורה שלה... קצת על האלבום והלהקה...
ההתחלה
כל ארבעת חברי הלהקה המקוריים (ג'ואי, דידי, טומי וג'וני), מגיעים מקווינס, ניו יורק.
הראשון שהחליף את שם המשפחה ל-רמון, היה דידי, זאת בעקבות עוד מישהו שהשתמש בשם בדוי - פול רמון... ה- מקרטני, שהיה נרשם למלונות בשם זה.
לכן טועים לחשוב, שיש קשר משפחתי בין חברי הלהקה (ווידוי: אני הייתי ביניהם עד לא מזמן).
עורכת ירחון המוסיקה הוותיק "היט פרדטור" ראתה אותם בהופעה ב-ניו יורק ונדלקה.
היא שכנעה את דני פילדס, להחתים את הלהקה והוא אף היה אחד ממנהליה.
פילדס היה מעורב בתחילת סצינת הפאנק, מסוף שנות ה-60, ועזר להחתים את אמנים כמו איגי והסטוג'ס ואת להקת "MC5".
הפקת האלבום
פילדס גייס להפקת האלבום את קרייג ליאון, שהיה אז יחסית בתחילת דרכו מבחינת הפקה (הפיק בהמשך אלבומים לבלונדי וטוקינג הדס).
ההקלטות אמנם נשמעות אולי כ"עשה זאת בעצמך" אך נערכו כך באופן מכוון ע"י ליאון (וגם ע"י מייקי לי, אחיו של ג'ואי) תוך שימוש בטכניקות סאונד מתקליטים מוקדמים של הביטלס.
התוצר - מכונת ירייה טעונה שירים קצרים, עוצמתיים (רובם בקצב של מעל 160 פעימות בדקה bpm), עם מלל שמפוצץ רוח נעורים (סמים, יחסים, הומור ואפילו נאצים)... פשטות השירים היחסית, גם גרמה להרבה אנשים פשוט להרים גיטרה, להתחיל לנגן ולחלום על קריירה במוסיקה.
עטיפה, סמל ... וטי שירטים
בהתחלה חברי הלהקה ופילדס רצו ליצור עטיפה שדומה יותר לאלבום של הביטלס (!Meet the Beatles), אך חברת התקליטים התנגדה.
תמונת עטיפת האלבום האייקונית עלתה כ-125$ בלבד ודורגה ע"י הרולינג סטונס, במקום ה-58 מתוך מאה העטיפות של כל הזמנים.
ארתורו ווגה, מנהלה האומנותי של הלהקה ומי שנחשב כ"רמון החמישי" היה זה שעיצב את הלוגו שהוטבע לראשונה על העטיפה האחורית של אלבום הבכורה.
הלוגו נראה כמו הנשר המופיע על החותם הנשיאותי האמריקאי, אך בניגוד אליו, מחזיק בידיו באלת בייסבול (במקום חיצים) וענף עץ תפוחים (במקום ענף זית). המייצגים סמלים אמריקאים אלטרנטיביים (הספורט הלאומי ואחד המאכלים הלאומיים - עוגת תפוחים).
לסמל "חיים משל עצמו" ובשלב מסוים מכירת החולצות עלתה על מכירות האלבומים של הלהקה ומהוות חלק גדול מהכנסותיה.
קצת מספרים/דירוגים
בשנתו הראשונה האלבום אומנם קיבל ביקורות טובות, אך מבחינה מסחרית מכר בארה"ב כ-6,000 עותקים בלבד.
הסוף ידוע, האלבום הפך למפלצת ולאבן יסוד בכל מה שהגיע אחריו בתחום הרוק! עם מכירות של מעל 500 אלף עותקים בארה"ב ומעל 300 אלף בבריטניה.
מבחינת מגזין ספין: האלבום עומד בראש רשימת 50 אלבומי החובה של הפאנק, האלבום השישי המשפיע בכל הזמנים והלהקה שנייה רק לביטלס מבחינת הלהקות הגדולות בכל הזמנים.
מגזין רולינג סטון: דירג את האלבום במקום 33, של אלבומי כל הזמנים ואת הלהקה במקום 26 בין האמנים הכי גדולים.
ב-22 שנות קיומה, הלהקה הוציאה 14 אלבומי אולפן והופיעה במספר חסר תקדים של 2,263 הופעות!!!
הכרה והשפעה
הלהקה נכנסה להיכל התהילה של הרוק בשנת 2002.
אחד המושפעים הגדולים מהלהקה, אדי וודר (פרל ג'אם), נשא את נאום הוספת הלהקה להיכל התהילה, כשהוא לבוש כפאנקיסט מכף רגל ועד ראש:
ב-2012, האלבום הוכנס לארכיון ההקלטות הלאומי, כחלק מנכסי צאן ברזל בעלי השפעה ההיסטורית/תרבותית יוצאת דופן.
טוני ג'יימס (בסיסט הלהקות האנגליות: ג'נריישן X ו-סיסטרז אוף מרסי), אמר שאחרי שהאלבום והלהקה הגיעו לבריטניה, כל הלהקות העלו את הקצב בשלושה הילוכים.
לבסוף ההשפעה על גל הפאנק הבריטי בסוף שנות ה-70 וגם על ז'אנרים נוספים ב- , הייתה אדירה.
לשירי הלהקה בוצעו אינספור גירסאות כיסוי, הוצאו אלבומי הוקרה מיוחדים ורשימת האמנים המוכרים שציינו את השפעתם הוא עצום בהיקפו.
עובדות פיקנטריה
מנהל הלהקה, פילדס וכן ג'ואי וטומי (בן לניצולי שואה מהונגריה), הם יהודיים. ג'ואי, נולד עם תופעה נדירה של "תאום טפילי" שהיה מחובר אליו והוסר ממנו אחרי הלידה. ג'ואי גם חולק את תאריך יום ההולדת שלו, עם אחד מגיבוריו - פיט טאונסאנד הגיטריסט/"מוח" של להקת the who.
הסוף
הלהקה הודיעה על פירוקה בתכנית הרדיו של הווארד סטרן:
ההופעה האחרונה נערכה ב- 6/08/96 בהוליווד במסגרת פסטיבל לולה פלוזה, קישור לסרטון המתעד את החלק הראשון של ההופעה:
...לא לפספס שם את Lemmy Kilmister (סולן "מוטורהד") מעריץ/מקורב ללהקה, פותח את הסרטון.
ארבעת חברי הלהקה המקוריים אינם בין החיים ועזבו את העולם יחסית צעירים. מלבד דידי (מנת יתר), יתר חברי הלהקה נפטרו ממחלות סרטן שונות...
אך כמו ל-לוגו, גם למוסיקה ולאטיטיוד... חיי נצח שבועטים ומשפיעים עד היום!
אז קבלו קישור למכונת הירייה האוטומטית, טעונה במחסנית מלאה של 14 קטעים אייקונים, פנו לכם 29 דקות ו-4 שניות ו... Hey hooo... Let's go!
לפני שלוחצים חשוב לי להודות לשני אנשים, דודו וליאור היקרים (+צ'אן המסכן... בדיחה פרטית) ספקתם ואתם מספקים לי טונות של השראה (לדף בכלל וגם לקטע הזה)... במיוחד לאוהבי הרוק... לא להחמיץ אותם!!! Face/Off - עימות חזיתי.
נ.ב. פעילות לילדים על הלהקה (אתם קוראים נכון) ... בעוד פרק של "והגדת לביתך".
Comentarios