ב- 23 למרץ, 1976, "Judas Priest" הוציאו לאור את אלבומם השני "Sad Wings of Destiny".
האלבום "Sad Wings of Destiny" הוא האלבום שבו "Judas Priest" מצאו את "הכנפיים" שלהם והתחילו בתהליך הנסיקה שלהם לעבר ה"סטרטוספרה" של אגדות ה"הבי מטאל". האלבום מסמן שינוי סגנון משמעותי עבור הלהקה ומעבר מהשפעות הבלוז של אלבום הבכורה לכיוון צליל כבד יותר, מורכב יותר, פורץ דרך, כזה שיסייע ל- "Judas Priest" להגדיר את סגנון ההבי מטאל לדורותיו.
האלבום, ידוע בריפים הכבדים וצלילי הגיטרות התאומות של Downing ו- Tipton ובטווח הקול המטורף של Rob Halford. הוא מציג מגוון של סגנונות מוזיקליים, ושואב השראה מקשת רחבה של להקות, כולל "Queen", "Led Zeppelin", "Deep Purple", ו- כמובן "Black Sabbath".
לאחר קבלת הפנים הפושרת לה זכה אלבום הבכורה שלהם, "Rocka Rolla", מצאו "Judas Priest" את עצמם על פרשת דרכים. הלהקה חוותה קשיים כלכליים והפנימה את הצורך לפתח את הצליל ולגבש את הסגנון הייחודי להם. תאמינו או לא, אבל כשהלהקה התחילה לעבוד על "Sad Wings of Destiny" התבדח Rob Halford וציין שהמעריצים צריכים לשרוף את העותקים של "Rocka Rolla", בהם הם מחזיקים. ואכן, כמו בכל הלצה שיש בה מעט מן האמת, "Judas Priest" נכנסה לאולפן מתוך כוונה להתרחק מאלבום הבכורה ולמצוא כיוון מוזיקלי חדש עם אלבום שישלב רוק כבד פשוט עם טוויסט פרוגרסיבי.
האלבום "Sad Wings of Destiny" הוקלט בעידן של טלטלות משמעותיות עבור "Judas Priest" והופק בתקציב המצומצם של "Gull Records", אשר הציעו ללהקה רק 2,000 פאונד עבור ההקלטה. השמועות מספרות שבזמן העבודה על האלבום, חברי הלהקה הגבילו את עצמם לארוחה אחת ביום בלבד, בעודם עובדים במשרה חלקית כדי לממן את מחייתם: Tipton עבד כגנן, Downing במפעל ו- Ian Hill כנהג טנדר משלוחים. למרות - או אולי בגלל - הקשיים הללו, "Sad Wings of Destiny" מהווה עדות נוקבת לחוסן וליצירתיות של הלהקה וליכולת שלה להשתנות.
האלבום נפתח עם "Victim of Changes", רצועה שעוברת מהתבוננות פנימית מיוסרת לזעם מתכתי משתולל, ומהווה נקודת פתיחה עוצמתית ושאפתנית להמשך האלבום. הביצועים הווקאליים של Rob Halford בשיר הזה הם לא פחות ממושלמים. הם מציגים את המנעד המדהים שלו ומציבים סטנדרט חדש לסולני מטאל לדורותיהם, עם הפלצטים הנוקבים שלו. השיר משתרע על פני כמעט שמונה דקות, ומציג קשת רחבה של דינמיקה קצבית, מרקם ועומק רגשי, הכוללים ריפים מלנכוליים, קטעי בלדה מלודיים וסולואים חודרים. הרצועה נפתחת באינטרו של גיטרות תאומות עם השפעות קלאסיות, לפני שהיא צוללת לעבר הריף המרכזי האגרסיבי. המילים מספרות את סיפורה של אישה ששתייתה המוגזמת מובילה לאובדן בן זוגה. מקורו של השיר במיזוג של שני קטעים נפרדים: "Whiskey Woman", עליה עבדו דאונינג ו- Al Atkins (הזמר הראשון של הלהקה), ולא נכללה באלבום הבכורה, ו- "Red Light Lady", קטע איטי יותר שהלפורד הביא מתקופתו עם להקתו הקודמת, "Hiroshima". השילוב הזה הביא לשיר הפתיחה המדהים של האלבום, שלא רק מהפנט וכובש בדינמיקה המוזיקלית שלו, אלא גם מספר סיפור מרתק.
האלבום ממשיך להפתיע עם רצועות כמו "The Ripper", קטע קצר וחד שמספר את סיפורו של ג'ק המרטש עם מילים שכתב טיפטון. מתקפת הגיטרות התאומות של דאונינג וגלן טיפטון, שיהפכו לסימן ההיכר של הלהקה, מוצגים כאן במלוא הדרם, עם הרמוניות וסולואים מורכבים שמתמזגים בצורה חלקה אל תוך עמוד השדרה האדיר שמספקת חטיבת הקצב, של הבסיסט Ian Hill והמתופף Alan Moore. הרצועה האנרגטית הזו, צפופה בריפים חזקים ומושפעת מלהקת "Queen", במיוחד באינטרו הווקאלי רבוי השכבות ובעבודת הגיטרות, אשר לעיתים נדמה שמושפעת ממוזיקה קלאסית.
העדות המשכנעת ביותר לאמביציה המוזיקלית המתפתחת של הלהקה באלבום הזה, מוצגת עם "Dreamer Deceiver". בלדה שקטה עם שירה מלאת נשמה של Rob Halford (לפחות עד לצווחות הפלצט בסיומה), ומעברי אקורדים שקטים של גיטרות אקוסטיות המשתלבות עם סולו חשמלית מלודי. הקטע הזה מתפקד כהקדמה לרצועה הבאה, רועשת וכבדה יותר בשם "Deceiver", אשר מסיימת את הצד הראשון של הוויניל באאוטרו אקוסטי של גיטרות תאומות. הלהקה מנווטת כאן במיומנות אל מחוזות הרוק המתקדם, ומציגה את היכולת שלה ליצור שירים בעלי תהודה רגשית לצד נגינה מיומנת וטכנית. מעניין לציין, כי הזמר הראשון של הלהקה Al Atkins יוחס כמי שתרם לצמד השירים, אם כי במהדורות מאוחרות יותר הושמט הקרדיט שלו.
הצד השני של האלבום מתחיל עם "Prelude" - יצירה אינסטרומנטלית תמציתית בסגנון הבארוק, הנעההמובלת על-ידי פסנתר לצד סינתיסייזר, גיטרות ותופי טם-טם. בניגוד למה שהשם שלה עשוי אולי לרמוז, "Prelude" לא חולקת שום קשר מוזיקלי עם הרצועה שלאחריה, "Tyrant" - רצועה כבדה מובלת גיטרה עם לא מעט שינויי מקצב.
ואז מגיע "Genocide" המעולה. שיר רוק כבד קלאסי עם ריף מוביל ששואב השראה מקלאסיקות רוק כבד כמו "Woman from Tokyo" ו- "Burn" של "Deep Purple". הזמר Rob Halford ציין שקיווה שמילות השיר "יעוררו שיח במטרה למשוך את המאזינים", בעוד שהשורה "sin after sin" המשיכה להוות השראה לשם האלבום הבא של הלהקה.
אנחנו מתקרבים ל"סוף" עם "Epitaph". בלדה נוקבת החורגת מהצד הכבד יותר של האלבום, ומציעה רגע אישי ועמוק יותר. עבודת הפסנתר והשירה בסגנון "Queen" משמשים רקע מושלם להתבוננותו של Halford על הניכור והניתוק המורגשים בחברה המודרנית. זה שיר שמציג את הרבגוניות של הלהקה עם מילים שמעבירות תחושה של תסכול של צעירים וקשישים כאחד.
האלבום מגיע לסיומו עם "Island of Domination" שיר חזק שמכיל בתוכו את ההיבטים האפלים והאגרסיביים יותר בסאונד של "Judas Priest". עם ריפים שהזכירו לנו קצת את "Thin Lizzy" והכבדות של "Black Sabbath", השיר מהווה סיום הולם למסעשל "Sad Wings of Destiny".
(Photo: Vintageheavymetal.com)
האלבום "Sad Wings of Destiny" נחשב כאבן דרך בהבי מטאל, אלבום משפיע בהתהוות של הסגנון, לא רק בגלל החדשנות המוזיקלית שלו אלא גם בגלל העומק הלירי שלו. עטיפת האלבום מציגה מלאך נופל על רק נוף מהגיהנום, והיא מגלמת בצורה מושלמת את כותרת שם האלבום, ה"גורל" וה"ייאוש". הדימוי הזה יהפוך לאייקוני ויתרום ללקסיקון החזותי של "ג'ודאס פריסט". באופן מעניין, עטיפת האלבום "Painkiller", מציגה יישות מכונפת שהלפורד ציין שנוצרה בהשראת המלאך שנפל מעטיפת האלבום "Sad Wings of Destiny". בשנת 2005, עם חזרתו של Halford להרכב, הלהקה עשתה שימוש חוזר בדמות האייקונית הזו באלבומה "Angel of Retribution". הפעם, העטיפה הציגה את עלייתו של המלאך שנפל במרדף אחר נקמה, כפי שהשתקף גם מהשיר "Judas Rising", שם אות מלאך מתגבר על ייאושו ועולה מחדש עם תחושה של תקווה.
מבחינה ביקורתית ומסחרית, האלבום לא נחל הצלחה מרובה עם יציאתו, אבל הוא זכה להכרה ולשבחים ככל שהזמן חלף. כיוןם, האלבום נחשב ליצירה מכוננת בז'אנר ההבי מטאל, אשר השפיעה על אינספור להקות ומוזיקאים עם העיבודים המורכבים, העומק הלירי והרוח החלוצית שלה.
אין ספק, "Sad Wings of Destiny" מהווה הישג מונומנטלי בדברי הימים של ההבי מטאל. הוא מציין את הרגע שבו "Judas Priest" קיבעו את עצמם כאדריכלי הסאונד של הז'אנר. אלבום בעל מרקם עשיר, טעון רגשית ומתוחכם מוזיקלית אשר הניח את הבסיס המוצק לקריירה האגדית של הלהקה.
להאזנה: Youtube
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט
Comentários