ב- 15 לאוגוסט 1979, שחררה "Led Zeppelin" את אלבום האולפן השמיני והאחרון שלה "In Through The Out Door".
האלבום הזה נולד מתוך טרגדיה איומה שפקדה את Robert Plant שנתיים קודם לכן.
ב- 26 ליולי 1977, בעוד לד זפלין נמצאים בעיצומו של סיבוב הופעות בארה"ב, קיבל פלאנט שיחת טלפון מאישתו שהיתה אז באנגליה. היא הודיעה לו כי בנם קאראק בן החמש נמצא במצב קשה עקב זיהום לא ברור בבטן.
שעתיים לאחר מכן הגיעה שיחת טלפון נוספת, ופלאנט קיבל את הבשורה המרה מכל, אישתו מסרה לו כי בנו קאראק מת.
הבשורה היכתה בפלאנט חזק מאוד. מעבר לעובדה שהוא הרגיש שעולמו חרב עליו, הוא לא יכול היה לסבול את העובדה שהוא נמצא באותו רגע נורא כל-כך רחוק מהמשפחה, ללא יכולת לעשות דבר. סיבוב ההופעות הופסק מיד ועשר ההופעות שנותרו ללהקה בארה"ב בוטלו. פלאנט חזר מיד הביתה וביקש להתבודד עם משפחתו. הוא איבד את רצונו להמשיך עם" לד זפלין", הוא כבר גמל בליבו שהוא הולך לסיים את הקריירה המוזיקלית שלו. ובשלב מסוים הוא אפילו חשב להפוך למורה בבית הספר "Rudolf Steiner Waldorf".
שלושת חברי הלהקה נתנו לפלאנט את כל הזמן לו הוא היה זקוק כדי להתאושש מהמכה הכבדה שנפלה עליו. הם גילו חברות אמיתית, תמכו ועודדו אותו לחזור לעולם המוזיקה, אבל רק כשהוא ירגיש מוכן.
(Photo: Ledzeppelin.com)
לאחר שנה ויותר של פסק זמן, החליט Robert Plant לחזור ללהקה. בנובמבר 1978 הם נכנסים לאולפן "Polar" שבבעלות להקת "ABBA" בסטוקהולם לצורך הקלטת האלבום.
באותה תקופה הדיסקו, הפאנק והניו וייב שלטו בעולם המוזיקה, ולד זפלין ידעו שהם צריכים לעדכן את הצליל שלהם בכדי להישאר רלוונטיים, וזו אחת הסיבות שהאלבום הזה שונה בסגנונו המוזיקלי באופן מאוד מהותי מאשר יתר אלבומי הלהקה.
סיבה נוספת לשינוי המהותי בצליל ובסגנון, נבעה מכך שבאותה תקופה Jimmy Page היה מכור כבד להירואין ואילו John Bonham היה שקוע עמוק מתוך האלכוהול. הם לעיתים איחרו להגיע לאולפן והיו גם מקרים שלא הופיעו כלל. בנסיבות אלה מלאכת הכתיבה נפלה בעיקר על כתפיהם של Robert Plant ו- John Paul Jones, אשר היה שותף לכתיבת 6 מתוך 7 שירי האלבום, המספר הגדול ביותר של שירים שכתב לאלבום של "לד זפלין" .
ג'ונס התנסה באותו זמן בסינתסייזר "Yamaha GX-1" אותו רכש ממש לפני ההקלטות, וזו סיבה נוספת לכך שבאלבום זה הקלידים השתלטו על הריפים של הגיטרה.
האלבום נפתח עם אפקט ה- "Gizmotron" בו פייג' השתמש בגיטרה, אשר מכניס אותנו אט אט בשערי השיר "In the Evening", שהינו ללא ספק אחד מהשירים הטובים באלבום ובחירה מצוינת לפתוח אותו. פלאנט כתב את המילים על העשירים והמפורסמים שאינם חסינים לכאב וסבל אלא חשופים להם כמו כל אדם. מעין רמיזה למצב בו הוא נמצא.
הקטע השני "South Bound Saurez" כולל טעות איות כשכוונת הלהקה היתה למילה "Suarez" שפירושה "מסיבה". זה שיר שג'ון פול ג'ונס היה הכותב העיקרי שלו, והוא נסוב סביב נגינת הפסנתר שלו. פייג' ציין שעשה כמה טעויות בנגינה במהלך ההקלטה, אך הוא העדיף להיות ספונטני והותיר אותן בעריכה הסופית. זה אחד מהשירים הבודדים של הלהקה אשר לפייג' אין בו כל תרומה מבחינת כתיבה.
בקטע "Fool in the Rain" הייתה כוונה לשלב סמבה עם רוק מה שיצר את אחד השירים הכי מיוחדים של "זפלין" מבחינת המקצב. הוא משלב שני מקצבים שונים שמצטלבים ביניהם. חברי הלהקה שצפו במונדיאל 78 שנערך בארגנטינה, שמעו שם הרבה מקצבי סמבה והחליטו לשלב אותם בשיר. פייג משתמש כאן באפקט מיוחד שנקרא "Blue Box" סוג של אפקט פאז שמוריד את הטון בשתי אוקטבות.
השיר החותם את הצד הראשון של האלבום - "Hot Dog" הוא קטע רוקאבילי שהושפע מאלביס ומריקי נלסון. במהלך החזרות באולפן חברי הלהקה נגנו קטעים של השניים והג'אם סשן המאולתר התפתח בסופו של דבר לשיר.
הצד השני של הויניל נפתח עם אחד מהקטעים הכי מורכבים וייחודיים של הלהקה - "Carouselambra", קטע בן למעלה מ- 10 דקות שנשלט בעיקר על-ידי הנגינה של John Paul Jones, אשר מכסה פה מספר סגנונות מוזיקליים, אפילו דיסקו שמענו פה. Jimmy Page משתמש כאן בגיטרת הדאבל נק המפורסמת שלו "Gibson EDS-1275". מילות השיר נכתבו על-ידי פלאנט על מצבה של הלהקה והיחסים בין חבריה באותו זמן.
מכאן אנחנו עוברים לקטע הכי מרגש באלבום, אולי אפילו המרגש ביותר של הלהקה בכל הרפרטואר המגוון והעשיר שלה. "All My Love" הוא השיר הראשון שכתבו Jimmy Page ו- John Paul Jones כשנכנסו לראשונה לאולפן. בניגוד למה שרבים סברו, אין מדובר בשיר אהבה אלא בשיר געגועים ופרידה של Robert Plant מבנו בכורו קאראק, אשר שנתיים קודם לכן הלך לעולמו. פלאנט ציין כי מדובר בטריביוט לאושר שקאראק העניק לו ולמשפחתו. מעניין לציין שגם השיר "I Believe" מקריירת הסולו של Robert Plant משנת 1993, מוקדש לבנו קאראק.
האלבום נחתם עם בלדת הבלוז המצוינת "I'm Gonna Crawl", השיר האחרון באלבום האחרון בו ניגן המתופף John Bonham לפני מותו. Robert Plant הושפע כאן ממוזיקת הסול של Wilson Pickett.
במהלך הסשנים לאלבום הקליטה הלהקה ארבעה שירים נוספים - "Wearing and Tearing", "Ozone Baby", "Walter's Walk" ו- "Darlene" אשר לא נכללו באלבום בשל מגבלת מקום. השירים יופיעו מאוחר יותר באלבום "CODA".
יש מספר פרשנויות בהתייחס לשם שנבחר לאלבום "In Through The Out Door".
הראשונה, ככל הנראה מתייחסת על השינוי המהותי בעולם המוזיקה עמו נאלצו חברי הלהקה להתמודד בעת הקלטת האלבום. משהו שהרגיש להם כמו "ללכת נגד הזרם" - "In Through The Out Door".
השניה, גורסת כי Robert Plant השתעשע מהרעיון לשייך לעצמו דימוי של הומוסקסואל, כששם האלבום יכול להיות פירוש אירוני למין אנאלי.
השלישית, מיוחסת לאזור בו גדלו חברי הלהקה שם- "Out Door" היה שמה של חנויות משקאות שהיטו צמודות לפאבים.
הרביעית, מתייחסת לתחושות שעבר Robert Plant לאחר מותו של בנו ולחזרתו לעולם המוזיקה, ממש כמו לצאת מהאבל ולחזור חזרה לחיים.
לפני סיום כמה מילים על עטיפת האלבום.
כידוע כמעט כל עטיפת אלבום של זפלין הינה מיוחד וייחודית, וכך גם במקרה הזה.
לאלבום היו שש עטיפות שונות שהציגו זוג תמונות שונות מכל צד של האלבום. כל צמדי התמונות הציגו את אותה "סצינה" שצולמה בבאר ובה נראה אדם לבוש בלבן יושב על הבר, רק שהיא צולמה מזוויות שונות, לכאורה מזווית הצילום של כל אחד מיתר הדמויות בתמונה.
בכדי למנוע מהקונים לדעת איזו עטיפה הם יקבלו, האלבום היה עטוף מבחוץ בנייר חום שמזכיר נייר אריזה פשוט.
אבל זה לא הכל, כי גם העטיפה הפנימית של האלבום כולל "טריק" מעניין. אם מרטיבים את עטיפת הקרטון הפנימית שכוללת ציור בשחור לבן, היא הופכת לצבעונית, ממש כמו חוברת ציור לילד. הטריק הזה, ככל הנראה, הוקדש גם הוא לזכרו של קאראק, בנו של רוברט פלאנט.
עם יציאת האלבום הוא זינק היישר למקום הראשון בבילבורד 200 שם שהה במשך 7 שבועות. שחרורו של האלבום גרר אחריו הישג חסר תקדים עבור הלהקה, שכן בחודשים אוקטובר ונובמבר 1979 כל הקטלוג של לד זפלין נכנס שוב למצעד, ככל הנראה בעקבות רכישות של האלבומים הישנים בעקבות שחרורו של האלבום הנוכחי.
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט
Comments