ב- 30 לאוקטובר, 1983 "Mercyful Fate" הוציאו את אלבום הבכורה שלהם, "Melissa".
האלבום הזה עומד כנקודת ציון בז'אנר המטאל. הוא מציג לעולם את השילוב הייחודי של "Mercyful Fate" בין מטאל מסורתי, נושאים אפלים, וסגנון הפלצטו הווקאלי המובהק של King Diamond. למרות שהלהקה הוציאה את "Mercyful Fate (Nuns Have No Fun) EP" בשנת 1982, "Mellisa" נחשב כאלבום מכונן שעיצב את האבולוציה של ה- extreme metal ובזכות הסאונד הגולמי והעז והנושאים האפלים שלו, השפיע על ז'אנרים כמו black metal ו- death metal, תוך שהוא משלב אלמנטים של ת'ראש ופרוג-מטאל.
המילים האפלות והדימויים השטניים, סולואי הגיטרה הארוכים והחודרים, תיפוף הדבל בס המהיר, המורכבות והדינמיות של השירים, יהוו השראה לאגדות מטאל כמו "Metallica", "Slayer" ו-"Exodus". הלהקות הללו נעזרו באווירה האפלה, בעוצמה ובתוקפנות של "Mellisa", כדי לעצב את ז'אנר המטאל לאורך שנות ה-80 ואילך.
האלבום נפתח עם "Evil", רצועה שתופסת את המהות והסגנון של "Mercyful Fate's" - הגיטרות התאומות של Hank Shermann ו- Michael Denner יורות ריפים מורכבים וסולואים מלודיים ומהירים, בזמן שהבס של Timi Hansen מייצר תמיכה רועמת ומבשר רעות, אשר יחד עם התיפוף העוצמתי של Kim Ruzz, מספקים את הבסיס המושלם לשירה האופראית והתיאטרליות של King Diamond. הפלצטים, הצווחות והנהמות הנמוכות של דיימונד מעבירות תחושה של אימה וחרדה, כשהוא מגולל בפני המאזינים סיפורים מצמררים על בגידה, כישוף וטקסים אפלים נסתרים.
רצועות כמו "Curse of the Pharaohs" ו-"Into the Coven" מרחיבות את הפיתוי האפל של האלבום עם ריפים מורכבים ומהירים, שינויי מקצבים וסולואים מדויקים ומרהיבים, תוך שהם מציעים הצצות, קטנות לסגנון הת'ראש מטאל המתהווה שבקרוב מאוד כבר ישלוט בסצנת המטאל העולמית.
בשיר "At the Sound of the Demon Bell", המאזין נחשף כבר לאלמנטים פרוגרסיביים, עם מקצבים משתנים ולחנים מורכבים המציגים את מיומנות הכתיבה של הלהקה והכישרון שלה. האלמנטים הללו קיימים גם ביצירה השאפתנית בת 11 הדקות "Satan's Fall" אשר נכתבה על ידי Hank Shermann במהלך לילות רבים ללא שינה ואשר לפי דברי Michael Denner לקח לו לא מעט זמן ללמוד אותה שכן היא מכילה כשישה עשר ריפים שונים.
השיר "Black Funeral", מייצג את המהות של "Mercyful Fate" תוך שהוא מוביל אותנו לטריטוריה אפלה ותיאטרלית. השיר מציג את האפלה של הבלאק מטאל. המילים של King Diamond מתארות מיסה שחורה פולחנית, כאשר הפלצטו הצווח והנהימות הנמוכות שלו מעוררות אווירה של חגיגה מרושעת והלל לשטן.
שיר הנושא, "Melissa", בולט כקטע המהפנט והכי רגשי באלבום. עם מנגינה איטית ומלנכולית, השיר מספר את סיפורה הטרגי של אהבה אבודה בשם מליסה, ויוצר רגע נדיר של כאב שמוסיף עומק וחריפות לאפלה הבלתי פוסקת של האלבום.
ההשפעה של "Melissa" על ז'אנר המטאל הוכרה על ידי מגזין "הרולינג סטון" בשנת 2017, כאשר האלבום הוצב במקום ה- 17 ברשימת "100 אלבומי המטאל הגדולים בכל הזמנים". המורשת של האלבום נותרה בלתי ניתנת להכחשה. "Melissa" היה בין האלבומים הראשונים שגישרו בין הסאונד המסורתי של ההבי מטאל עם אקטרים מטאל והציב סטנדרטים חדשים בז'אנר. ללא ספק מדובר באבן דרך היסטורית שממשיכה לעורר השראה, לזעזע ולרתק בכל האזנה.
להאזנה: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט
Comentarios