ב- 15 לספטמבר, 2003 "Muse" הוציאה את אלבומה השלישי "Absolution".
האלבום הזה סימן התפתחות משמעותית עבור "Muse", הן מבחינה מוזיקלית והן מבחינה נושאית, והניע את הלהקה לעבר תהילה עולמית. באלבום זה "Muse" ממשיכה את הקו המוזיקלי שהתחיל ב- "Origin of Symmetry", ומתרחקת מכל השוואה אפשרית ל- "Radihead". אם למישהו היו עדיין ספקות לגבי הדרך המוזיקלית ש- "Muse" צועדת בה אחרי "Origin of Symmetry", אז הגיע "Absolution" וניקה את כל השאריות, כך שלא תשמעו כאן שום דמיון לשירים כמו "Uninvited", "Muscle Museum" ו- "Plug-In Baby". יותר מכך, על-מנת לטשטש את כל העקבות שיובילו אולי ל"מיוז" הישנה, החליטו חברי הלהקה לסיים את יחסיהם עם המפיק John Leckie שהפיק את האלבום "The Bends" של "רדיוהד" ועבד איתם בשני האלבומים הקודמים.
האלבום "Absolution" מציג את "מיוז" מאמצת צליל אפל יותר, תיאטרלי יותר, שמשתלב עם הנושאים האפוקליפטיים שהאלבום הזה נוגע בהם. באשר לסגנון המוזיקלי, הלהקה מקפידה למזג בין ז'אנרים שונים, בעוד שההשפעות הקלאסיות והפרוגרסיביות בולטות מאוד באלבום. החל מה- "Intro" של האלבום והפתיח הרועם והדרמטי מובל הפסנתר של "Apocalypse Please", שמרגיש ממש כמו פסקול של סוף העולם, דרך "Interlude" שנועד לתת לאלבום מבנה סיפור אפי, ועד להשפעות הקלאסיות, שופעות התזמור ברצועות כמו "Butterflies and Hurricanes" ו- "Blackout", ברור מאוד ש- "Muse" עבר כברת דרך ארוכה מאז "Showbiz".
אחרי הפתיחה הדרמטית מגיע "Time Is Running Out" - שהוא ללא ספק אחת מהרצועות המדבקות ביותר של "מיוז". שיר שמשלב גרוב שאי אפשר לעמוד בפניו, עם מתח אפל וחונק, כשהמטפורה של השעון המתקתק מהדהדת לך באוזן לאורך כל השיר. המילים של Matt Bellamy מרמזות על חוסר שביעות רצון פוליטי ועל תחושת האבדון הממשמשת ובאה, אשר עוברת כחוט השני לאורך האלבום כולו. הבס של Chris Wolstenholme מזמזם לנו באוזן, אבל גונב את כאן ההצגה - הוא גרובי, מרושע וסוחף לחלוטין. התיפוף של Dominic Howard רועם ומתגלגל, ממש כיתת אמן ביצירת מתח גבוה, בתוך מבנה שיר פופי, אשר מצליח להזניק את "מיוז" לתודעה ברחבי העולם.
לעומת זאת, "Sing for Absolution" שמגיע אחריו לוקח צעד אחורה, ומציע טון מלנכולי ומופשט יותר. זו בלדה רדופת אימה ו"חללית" שמרחפת בין יופי של פסגות לייאוש המעמקים. המילים - "I only dream of you, my beautiful" - מרגישות כמו תחינה לישועה בתוך הטירוף של תרחיש האימה. הקרשנדוז הסוחפים לקראת סוף השיר מציגים את הכישרון של Matt Bellamy למזג רגש עם מיומנות טכנית, באופן שמותיר את השיר הזה כאחד הרגעים הכי לבביים באלבום.
ואז מגיע "Stockholm Syndrome" הנפיץ, מפלצת כבדה שמובלת על-ידי הגיטרה של בלאמי, מלאה בריפים מהירים, ובס פועם ודופק עם תיפוף עוצמתי של Dominic Howard. זה "כאוס מבוקר" פשוט אין דרך אחרת לתאר את השיר הזה. קולות הפלסטו של בלאמי מתנשאים מעל ריפי הגיטרה המנסרים ומעניקים לשיר הזה אנרגיה אינטנסיבית, כמעט סכיזופרנית. הפלירטוט של "מיוז" עם מטאל בא כאן לידי ביטוי, אבל אז מגיעים הפסנתרים במהלך הפזמון ושוברים את הכל. התוצאה היא פרץ סאונד מחשמל עם ליטוף מענג שממחיש את השילוב המדהים והמיוחד של מיוז בין זעם לעדינות.
אחרי "Interlude" האינסטרומנטלי, אשר עורך מעין חציצה בין החלק הראשון לשני של האלבום, אנחנו מתחברים ל- "Hysteria". וואווו איזו רצועה מטורפתתתתת ו- "היסטרית"!!!!! קטע אדיר שמציג את נגינת הבס שומטת הלסתות של Chris Wolstenholme. אם יש שיר שראוי לכינוי "שיר מובל בס" אז זה ללא ספק השיר הזה. ליין הבס מזגזג כאן דרך הרצועה כולה כמו זרם חשמלי במתח גבוה במיוחד. האנרגיה התזזיתית של השיר משקפת את הנושאים הליריים של אובססיה ותשוקה בלתי נשלטת, כאשר קולו של בלמי מתנשא לגבהים דרמטיים, ויחד עם יתר חברי הלהקה מניע את השיר המדהים הזה לעבר הסטרטוספירה....
הקטע "Blackout" הוא אחד מהרגעים היותר קלאסיים של האלבום, עם מקצב ואלס ועיבוד כלי מיתר, המציעים הפסקה נדירה ועדינה בתוך הסערה. זה קטע מהפנט ומלנכולי, שהשירה של בלמי ספוגה בכמיהה כשהוא מהרהר בהשפעת הזמן ובתמותה. הליווי התזמורתי המרגש ברקע גורם לקטע הזה להישמע אינטימי ועוצמתי, בו זמנית.
היצירה השאפתנית ביותר של האלבום היא כנראה "Butterflies and Hurricanes", שם "Muse" משחררת במלואה את השפעות הקלאסית. הרצועה הזו מרמזת על מה שהלהקה תעשה ביתר שאת אלבום "The Resistance". עם נגינת הקלידים הקולנועית והתפאורה התזמורתית, הרצועה מתפתחת מאינטרו עדין לקריאה אפית לנשק. התחינה הנלהבת של בלמי "change everything you are" מאגדת את המסר המרכזי של האלבום: בתוך הכאוס וההרס, תמיד קיימת אפשרות של לידה מחדש. זה קטע אפי שמדגיש את המוזיקליות המדהימה של הלהקה.
הקטע "Thoughts of a Dying Atheist" מעל בחזרה את הקצב, ונשמע כמו שיר רדיפה וחרדה. הקצב המהיר וריף הגיטרה החד הופכים את השיר לאחד מהרצועות הקצביות הנגישות יותר באלבום, למרות הנושאים הליריים - של ספק, פחד ומשבר קיומי שחודרים עמוק לתוך התימה האפלה של האלבום שמתמודד גם עם שאלת מקומו של האדם ביקום, נושא שמגדיר את "Absolution" כמכלול.
האלבום נסגר עם "Ruled by Secrecy", רצועה "על אש קטנה" שנבנית בהדרגה עד לסיום המוחץ. הפסנתר השקט והמהורהר מותיר את המאזין בתחושה של יראה והרהור. זה הסוף המושלם לאלבום שעוסק בגילוי אישי לא פחות מאשר בהרס עולמי.
לסיכום, "Absolution" עומד כהישג מונומנטלי אדיר בקריירה של "מיוז". הוא כולל שילוב נועז של השפעות קלאסיות, הארד רוק, רוק מתקדם וניסויים אלקטרוניים, שמובל על-ידי הכישרון המובהק של חברי הלהקה. השירה הייחודית של בלאמי, נגינת הבס המורכבת של Wolstenholme והתיפוף העוצמתי של Dominic Howard משתלבים יחד כדי ליצור צליל מאסיבי ומורכב, אך לעיתים גם נוגה ועדין. ההפקה של Rich Costey מאפשרת לכל כלי לזרוח בפני עצמו, תוך שמירה על הקוהרנטיות והשלמות של האלבום.
להאזנה: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט
Comments