מה הקשר בין יישור שיניים, שליח פיצה, אהוד מנור המנוח ואיצטדיון הכדורגל שהכיל הכי הרבה צופים אי פעם?
יש המון שירים עם קשר לכדורגל... רק השבוע הלך לעולמו ג'רי מרסדן שהוא והפייסמייקרס הפכו קטע ממחזמר לשיר שאוהדי ליברפול לקחו עליו בעלות והוא אחד מה"הימנוני" הכדורגל הגדולים ביותר (כאן בלייב על הדשא):
יש שירים שהוקדשו לשחקני-על, כמו להקת הפאנק הארגנטינאית שהקדישה שיר לאלילם המקומי/בינלאומי שעזב אותנו לא מזמן.
(קישור לפוסט שהקדשתי למראדונה:
אבל, נדירים השחקנים שלא היו גדולים והפכו לקאלט... ועוד בעקבות שיר(?!), אז קבלו את ה"בן הנפלא"... João Batista de Sales - AKA: "Fio Maravilha"
הכינוי פיו ("בן" בפורטוגזית) נדבק בו באימוניו בקבוצת הנוער של פלמנגו, כאשר אימו הייתה מתלווה ומדרבנת אותו בצעקות מעבר לגדר.
הוא היה חלוץ טוב, אך לא מזהיר. בכל זאת התחבב על הקהל, עם מבנה גוף גדול ועבודה קשה. שחקן בית שעלה מהנוער לקבוצה הבוגרת, זורק חיוכים רחבים וחושף את שיניו הגדולות והבולטות.
אך משחקן חביב בינוני+, בערב אחד הכל השתנה... ב-15/01/1972 אחת מ"אריות אירופה" באותה התקופה, קבוצת בנפיקה, אלופת פורטוגל - הגיעה למשחק ידידות ב"קולוניה הישנה".
המשחק נערך באחד מהיכלי הכדורגל האלמותיים של כל הזמנים, איצטדיון "המראקנה" בריו דה ז'נירו.
משחק הידידות של פלמנגו ובנפיקה אפילו לא צולם בווידאו, נכחו בו "רק" כ-44 אלף צופים (לעומת תכולה של כ-150 א' באותו הזמן), אבל הספיק צופה אחד שחרט בתודעה הברזילאית את המשחק וגם גול מיוחד של השחקן - על שמו נקרא השיר שהפך ללהיט!
אותו צופה היה Jorge Ben Jor (אחד הזמרים הברזילאים האהובים עלי - מאין סוג של ביל ווית'רס הברזילאי עבורי).
בן תיאר את המשחק ואת שער הניצחון ה"שמיימי" של פיו, אשר נכנס כמחליף לדרישת הקהל וכמו ש-בן תיאר בשיר: בדקה ה-33 של המחצית השנייה, עבר שני שחקנים ואחרי שעבר גם את השוער, לא נכנס עם הכדור לשער (שכיח כאקט השפלה אצל ברזילאים), אלא הכניס אותו בבעיטה בגלל הענווה שלו.
המשחק לא צולם בווידאו, אבל מסתבר ששידור הרדיו שרד אפילו אדפטציה ליוטיוב + תמונת סטילס:
תרגום השיר לאנגלית: https://lyricstranslate.com/.../fio-maravilh-wonderful...
מעבר לכדורגל, מדובר ביהלום סמבה "רכה" שאיכשהו מצא את דרכו לאוזני בתור ילד (יכול להיות שחלקכם יזהה את לחן הפיזמון), אבל לא גיליתי את המקור עד ימי ה"הורדות" העליזים של תחילת שנות האלפיים...
קישור לשיר הנפלא מתוך אלבומו הנהדר (Ben - 1979, שמומלץ בחום לצד יתר אלבומיו המוקדמים):
גרסה לייב טלוויזיונית מקסימה מתקופת הסינגל (1972)... רכה גם היא, עם כלי הקשה מלטפים נהדרים:
היו גם קאברים במהלך השנים ו-בן בעצמו, ביצע גרסה קצבית יותר שמתאימה לסמבה היותר פופולרית בברזיל:
...וכאן בגרסת מחרוזת של שלוש מלהיטיו. חלקם אף הגיעו בשינוי אדרת לארצנו הקטנטונת, כחלק מ"גל ברזילאי" ששטף קצת את המדינה בסוף שנות ה-70/תחילת ה-80.
הראשון מהשלושה של המחרוזת, אהוד מנור עיברת לביצועים של יהודית רביץ ומתי כספי... Un país tropical (לא יקח לכם יותר מכמה שניות לזהות):
ובגרסת לייב של רביץ מתוך "זהו-זה" של שנות השמונים (בן אפילו מופיע במלל הקרדיטים של הסרטון):
קצת פיקנטריה
ב-1975 שם השיר שונה ל- filho maravilha (במקום Fio) לאור סכסוכים לגבי זכויות יוצרים לשימוש בשם השחקן. 32 שנים לאחר מכן, נתן פיו ל-בן את הרשות להשתמש בשם, והסביר שהכל במקור היה בלחץ עורכי דינו.
איצטדיון המראקנה נבנה במיוחד לכבוד מונדיאל 1950 וכמעט 200 אלף צופים היו בגמר - מספר שיא למשחק כדורגל שנשמר עד היום (ד"א ברזיל הייתה צריכה רק תיקו והפסידה... אל תזכירו את זה לאף ברזילאי).
לאחר כמה קבוצות נוספות בברזיל, עבר פיו בשנות ה-80 לארה"ב ושיחק בשתי קבוצות בליגה המקומית, עד שפרש והתפרנס, בין היתר כשליח.
הידיעות האחרונות מסרו כי "סגר מעגל" ומאמן כדורגל "בנים נפלאים" אחרים בליגת הילדים! (...תוך כדי הספיק גם לבצע יישור שיניים - ראו בתמונה).
אינשאללה שנחזור במהרה למשחקים/איצטדיונים/הופעות/אולמות שאנחנו כל כך אוהבים!
הפוסט מוקדש ל-בראת'ר פרום א-דיפרנט מאת'ר Doron Kaplinsky
אוהב אותך אחי... מזל טוב! O.Miz
בתמונה:
שורה תחתונה - בן על עטיפת האלבום מ-1979 ו-פיו בשנות ה-70, מעליהם תמונות עדכניות יותר ובמרכז - איצטדיון המראקנה עמוס בכ-200 א' צופים ב-1950. למעלה משמאל - שליח פיצה, אלבום אוסף ישראלי "ברזילאי" בשם הלהיט הגדול של בן ו-מתי כספי מדגמן ברזיל עם "חברות".
Comments