ב- 12 למרץ 2001 שחררה "Opeth" את אחת מפסגות היצירה שלה, אלבום האולפן החמישי "Blackwater Park".
האלבום הזה הוא ללא ספק אלבום הפריצה של הלהקה לסצינת המטאל העולמית. רק כדי לסבר את האוזן, במשך למעלה מ- 10 שנות קיום הלהקה קודם ליציאת האלבום, היא לא יצאה לסיבוב הופעות מסודר אחד מחוץ לגבולות שבדיה, ארץ מולדתה. לאחר שחרורו של האלבום וההצלחה המסחרית שבאה איתו, יצאה הלהקה לסיבוב ההופעות הראשון שלה בארה"ב ולסיבוב ארוך באירופה והחלה לבסס את מעמדה ולהרחיב את בסיס המעריצים האדוק שלה.
הפריצה המסחרית הזאת התאפשרה, בין היתר, הודות לשיתוף הפעולה הייחודי של הלהקה עם Steven Wilson, אשר לא רק הפיק את האלבום אלא מנגן כאן בגיטרה, פסנתר ומשתתף בשירה ב- 4 מתוך שמונת שירי האלבום. ניתן לומר כי ווילסון קיבל כאן יד כמעט חופשית מהגיטריסט, הזמר ומנהיג הלהקה Mikael Akerfeldt, ובכך סייע לאופת' לשנות לא רק את הסאונד, אלא גם את הסגנון שיאפשר את הפריצה הגדולה שלה. זה היה שיתוף פעולה דואלי ומפרה שתרם לשני הצדדים. בעקבות שינוי הצליל והקו המוזיקלי של אופת', ווילסון ימשיך ללוות אותה גם באלבומים הבאים ולסייע לה לקבע את מעמדה כלהקת פרוגרסיב-דת'-מטאל. מנגד, ווילסון ייקח עמו מאופת' את החספוס והריפים העוצמתיים, שיחלו לחלחל יותר ויותר אל אלבומי להקתו "Porcupine Tree", החל מהאלבום "In Absentia" שהוקלט בסמוך לאחר מכן.
אופת' שהוקמה בשטוקהולם שבדיה בשנת 1990 על-ידי הגיטריסט והזמר Mikael Akerfeldt, החלה את דרכה כלהקת דת' מטאל עם השפעות בלאק, דום ופרוגרסיב מטאל. אלבומה הראשון "Orchid" ששוחרר בשנת 1995 שאב לא מעט מהז'אנרים האמורים, אשר ימשיכו ללוות את הלהקה גם באלבום הבא - "Morningrise" משנת 1996, שאפילו היה אפל וכבד יותר. אבל אז, החל סגנונה של הלהקה להשתנות כשאל תוך התערובת נכנסו, פולק, ג'אז ובעיקר ניצני פרוגרסיב, אשר ילכו ויגדלו עד שנת 1999 עם האלבום "Still Life", אשר קירב את הלהקה עוד יותר אל הפרוג. השינוי הזה בקו המוזיקלי של הלהקה יאפשר לה להגיע מוכנה ו"מבושלת" אל שולחן העבודה של Steven Wilson, לקראת יצירת האלבום שישנה את עתידה.
על ההשפעה המוזיקלית של הלהקה באלבום הזה, ניתן ללמוד כבר מהשם שנבחר לשמש ככותרתו, שהוא גם שם יצירת הנושא המופיעה בו. "Blackwater Park" היתה להקת רוק מתקדם גרמנית, ונראה כי הבחירה בשם לא היתה מקרית.
האלבום כולל 8 רצועות אשר נכתבו רובן ככולן על-ידי מנהיג הלהקה הגיטריסט והזמר Mikael Akerfeldt. הוא כולל את הנוסחא האולטימטיבית מבית היוצר של אופת' - שילוב בין בלדות מלודיות עם שירת Clean לבין מתקפת זעם מטאלית וברוטאלית עם שאגות Growling. כאן בדיוק טמונה הגדולה של הלהקה אשר באה לידי ביטוי בצורה קיצונית באלבום הזה. יכולת המעבר המדהימה בין רגעים מלודיים, קסומים ורכים לקטעים כבדים, מאיימים ואפלים. למרות המעברים הכל-כך קיצוניים הללו, אופת' מצליחה לגרום לרכבת ההרים המוזיקלית הזאת להרגיש כמו נסיעה שקטה וחלקה על הכביש המהיר.
האלבום כולל נכסי צאן ברזל של הלהקה, כמו שיר הפתיחה "The Leper Affinity" אשר מציג בצורה הטובה ביותר את השילוב הקיצוני והקטלני בין מתקפת הזעם ושאגות הגראולינג לבין קטעים נקיים ומלודיים. בין ריפים חשמליים מנסרים ואכזריים, לבין אקורדים אקוסטיים מענגים, עד לסיום המפתיע בנגינת הפסנתר של Steven Wilson.
אחריו מגיעה היצירה "Bleak" אשר לוקחת אותנו למקום אפל וכבד יותר, עם השפעות מהאלבומים הראשונים של הלהקה, כאשר ההפתעה הגדולה מגיעה עם הקטע המלודי והשקט באמצע היצירה, אשר הולך ומתפתח עם קטעי גיטרה מענגים ושירת קלין המבוצעת על-ידי Steven Wilson.
הקטע הבא שנקרא "Harvest" כשמו כן הוא. הוא "קוצר" לנו לחלוטין את כל שירת הגראולינג ומותיר אותנו עם קטע מלודי "נקי" ושקט, שהפך להיות חבר קבוע באלבומי הלהקה, אשר גם בהמשך הקפידה לתת מנוחה קבועה ורגעית לאוזנו של המאזין.
הקטע הרביעי "The Drapery Falls" הוא אחד מהמנוני הלהקה בהופעותיה. ההשפעה של Steven Wilson מורגשת כאן היטב, במיוחד בקטעים היותר פרוגרסיבים והנגיעות הג'אזיות.
הקטע החמישי "Dirge for November" הוא הראשון מתוך שניים שבאלבום שהמוזיקה שלהם נכתבה בשיתוף עם הגיטריסט המוביל Peter Lindgren. השיר נפתח ומסתיים בסוג של קינת גיטרה, בדיוק כמו שמו של השיר (קינה לנובמבר), אשר סיומו המלנכולי מתחבר באופן טבעי לנושא הקטע הבא "The Funeral Portrait".
הקטע האינסטרומנטאלי הקצר "Patterns in the Ivy" מוביל אותנו ליצירה המרכזית ושיר הנושא "Blackwater Park" אשר חותם את האלבום בצורה אפית.
כאמור, שיתוף הפעולה המוצלח עם Steven Wilson יימשך גם באלבומים הבאים. לאחר יציאת האלבום הודיעה אופת' על פרויקט מיוחד, אלבום כפול שחציו יהיה הכבד ביותר שלה בעוד שחציו השני יהיה שקט וללא קטעי דת' מטאל. בסוף החליטה הלהקה לפצל את הפרויקט לשני אלבומים שונים. הראשון והכבד ביותר "Deliverance", והאלבום השקט ביותר שלהם "Damnation", שהיווה את התפנית הגדולה שלה.
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music.
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט
Comments