האלבום מסמן פרק משמעותי בקריירת הסולו של Ozzy Osbourne. הוא יצא לאור בזמן מכריע בו אוזי היה צריך לבסס מחדש את מעמדו בסצנת המטאל, לאחר סדרה של אתגרים אישיים עמם התמודד אוזי כמו גם ביקורות מעורבות בעקבות האלבום הקודם "The Ultimate Sin". האלבום "No Rest for the Wicked" לא רק גיבש את הסאונד של אוזי לשנים הבאות, אלא גם הציג הרכב רענן שיותיר השפעה מתמשכת, עם תוספת של חבר חמישי - הקלידן John Sinclair, אבל בעיקר עם צירופו של הגיטריסט Zakk Wylde אשר החליף את Jake E. Lee לאחר שפוטר על ידי אוזי בשנת 1987.
למרות שהוא לא נחשב כאחד מהאלבומים הגדולים שלו, "No Rest for the Wicked" עומד כרגע מכונן בקריירת הסולו של Ozzy Osbourne. לא רק שהוא סימן תחייה יצירתית מחודשת עבור אוזי, אלא גם הציג לראשונה את הגיטריסט Zakk Wylde, אשר סגנון נגינתו יהפוך לשם נרדף לצליל של אלבומי אוסבורן במשך שנים רבות.
לא ניתן להתעלם מההשפעה של Wylde על הסאונד והסגנון של האלבום. הטון המחוספס, בעל השפעת Southern Rock, וה"פיץ' הרמוניקס" הנפיצות שלו מעניקים לאלבום אנרגיה גולמית שהגדירה מחדש את המוזיקה של אוזי. ניתן לשמוע את הנגינה הייחודית של Zakk Wylde בסולואים זועמים ובריפים כבדים ומהירים לאורך כל האלבום, במיוחד ברצועות כמו "Miracle Man" ו-"Bloodbath in Paradise". הגעתו של וויילד סימנה את תחילתו של עידן חדש עבור אוזי, כאשר עבודת הגיטרה הדינמית שלו הופכת לחלק בלתי נפרד מהזהות והסגנון של אוסבורן.
רצועת הפתיחה, "Miracle Man", היא התקפה חריפה על האוונגליסט המטיף Jimmy Swaggart, אשר העז למתוח ביקורת פומבית על אוזי. בשנת 1985 אוזי היה "על המוקד" לאחר שנער התאבד ונטען שזה בגלל שהאזין לשיר "Suicide Solution". סוואגארט יצא למסע צלב נגד מוזיקת רוק וניצל כל הזדמנות לרדת על אוזי. לבסוף, אוזי צחק אחרון בשנת 1987 כשסווגרט נתפס עם זונה והודה בהתמכרות לפורנוגרפיה. הריפים המפוצצים של וויילד מניעים את השיר, בעוד שהקולות הנוהמים של אוזי מספקים פרשנות נושכת על הצביעות של סוואגארט.
הקטע השני, "Devil's Daughter (Holy War)" מדגים עוד יותר את הסינרגיה בין הנושאים הליריים האפלים של אוזי לבין סגנון הגיטרה האגרסיבי והמהיר של Wylde.
גורם מרכזי נוסף להצלחת "No Rest for the Wicked's" היה חזרתו של הבסיסט Bob Daisley, אשר היה גורם מהותי שהשפיע על שני אלבומי הסולו הראשונים של אוזי. התרומה של דייזלי לכתיבת השירים כמו גם נגינת הבס של האלבום היתה קריטית, במיוחד בשירים כמו "Miracle Man" ו- "Breaking All the Rules". עם זאת, גם הפעם המעורבות של דייזלי הביאה עימה מחלוקת מהותית, שכן מאוחר יותר הוא תבע את אוסבורן על תמלוגים שלא שולמו, ובכך המשיך במאבקים המשפטיים שהעכירו בעבר את מערכת היחסים ביניהם בעקבות האלבומים "Blizzard Of Ozz" ו- "Diary of a Madman". כצפוי, לאחר סיום הקלטת האלבום, דייזלי פוטר פעם נוספת, והוחלף על-ידי חברו הותיק של אוסבורן Geezer Butler.
התוכן הלירי של האלבום מתעמק בין היתר בשדים האישיים של אוסבורן, כפי שמשתקף בבהירות מהשיר"Demon Alcohol". הרצועה משקפת את המאבקים של אוזי בהתמכרות, ומשלבת נרטיב רפלקטיבי עם עיבוד כבד ועוצמתי. מעניין לציין שהזמר Rob Halford הידוע כסולן "Judas Priest" נכנס לאולפן במהלך החזרות, בשעה בה אוזי התמודד עם בעיות בקולו, והציע לסייע לו בשירת קולות רקע, במופע מחווה של אחוות מטאל.
שיתוף פעולה בולט נוסף ב- "No Rest for the Wicked" הגיע מכיוונו של Lemmy Kilmister - הסולן והבסיסט של "Motörhead", אשר תרם למילים של "Bloodbath in Paradise". השיר, שמתמודד עם הזוועות של מעשי הרצח של משפחת מנסון, משלב את הליריקה המפחידה של אוזי עם הסגנון הגולמי והמלוכלך של למי, ומעניק לו ווייב אפילו יותר מרושע. המעורבות של למי עזרה להעמיק את האווירה האפלה שמחלחלת לאלבום.
רצועה בולטת נוספת, "Crazy Babies", מציגה צד שובב יותר של אוזי, עם הפזמון הקליט והמרדני שלו וריף הגיטרה בעל האנרגיה המדבקת, באדיבותו של Wylde. השיר מרגיש קליל יותר מהנושאים האפלים יותר עמם מתמודד אוזי ברצועות אחרות בעלמות, אך עם זאת הגישה ה"פאנקית" שלו ועבודת הגיטרה המהירה והמורכבת של Wylde שומרים אותו היטב בתוך ז'אנר המטאל. "Crazy Babies" משקף את הרוח המתריסה והכישרון של אוזי ליצור שירים קליטים ובלתי נשכחים, מה שהופך אותו לאחד מהשירים היותר נגישים וידידותיים לרדיו מתוך האלבום, אבל עדיין תוך שמירה על הכבדות שהמעריצים מצפים לה.
השיר "Breaking All the Rules" מאט את הקצב ונותן מקום לאווירה מהורהרת יותר. השיר הוא המנון של עצמאות ומרד, כאשר אוזי שר מילים המדברות על דחיית אילוצים חברתיים והליכה כנגד הזרם בדרכו שלו. עבודת הגיטרה של Wylde משלימה את מצב הרוח של השיר, ומערבבת לחנים מלודיים עם ריפים מנסרים שמבססים את נושא ההתנתקות מהנורמה. הווידאו קליפ לשיר הציג את Geezer Butler שהחליף את בוב דייזלי לאחר שפוטר מהלהקה.
השיר "Fire in the Sky" הוא אחד השירים היפים באלבום. הוא מספק סאונד אפי עם אינטרו מדהים שמייצר את הבילד אפ לקראת הכניסה, כשהגיטרה של Wylde מסונכרנת בקצב איטי יותר, ומציגה עוד יותר את הרבגוניות שלו. עבודת הקלידים של John Sinclair בשיר הזה היא מהטובות באלבום ומוסיפה לסאונד האפי.
האלבום נסגר עם "Hero", שיר שבאלבום המקורי היה Hidden Track שהגיע אחרי כמה שניות של שקט. זו רצועה הימנונית שמתאזנת עם הגוונים האפלים יותר של האלבום, וחותמת את האלבום בנימה של ניצחון.
מעניין לציין שהגרסה היפנית של האלבום כללה רצועת בונוס בשם "The Liar" - בלדה יפהפייה המובלת על-ידי נגינת הפסנתר של ג'ון סינקלייר.
האלבום "No Rest for the Wicked" סימן ציון דרך משמעותי בקריירה של אוזי. סגירת המעגל הגיעה כשהאלבום הקנה לו את המועמדות הראשונה שלו לגראמי עבור השיר "Miracle Man" בקטגוריית ביצועי המטאל הטוב ביותר. ההכרה הזו הדגישה את ההשפעה של האלבום וחיזקה את מקומו של אוזי כאייקון מטאל בעידן חדש.
להאזנה: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט
Comments