ב- 28 ליולי 1979 שוחרר האלבום "Down to Earth" של להקת "Rainbow".
זה אלבום האולפן הרביעי של הלהקה והראשון שלה בלי Ronnie James Dio, אשר הוחלף על-ידי Graham Bonnet, בשעתו זמר די אנונימי שבהמשך יהיה גם חלק מהלהקות "Michael Schenker Group" ו- "Alcatrazz". סיפורו של האלבום מתחיל למעשה לאחר יציאת האלבום הקודם, "Long Live Rock 'n' Roll". לאחר הוצאת האלבום יצאה הלהקה לסיבוב הופעות וכבר במהלכו החלו Ritchie Blackmore ו- Ronnie James Dio לדון בהמשך דרכה של הלהקה. בלקמור רצה לקחת את הלהקה לכיוון מסחרי יותר, אך Dio לא הסכים עם הקו החדש שבלקמור ניסה לכפות על הלהקה. המחלוקות המקצועיות בין בלקמור ל- Dio באשר לכיוון המוזיקלי של הלהקה, הבילו בסופו של דבר לעזיבתו של Ronnie James Dio את הלהקה. בדצמבר 1978 מתחיל Ritchie Blackmore לכתוב את החומר לאלבום בביתו. בתקופה זו הוא כבר מפטר את הבסיסט Bob Daisley ואת הקלידן David Stone, כך שהנגן היחיד שנשאר מההרכב שניגן באלבום הקודם היה המתופף האגדי Cozy Powell. בלקמור גייס את Roger Glover, חברו משכבר הימים מדיפ פרפל, לתפקיד מפיק האלבום ובמקביל החל לערוך אודישנים בכדי לאייש את עמדות יתר חברי הלהקה שעזבו/הועזבו. הראשון שצורף ללהקה היה הקלידן Don Airey הידוע בין היתר מפעילותו עם Ozzy Osbourne ובהמשך עם דיפ פרפל. באשר לתפקיד הזמר, נערכו מספר אודישיינים לזמרים שלא נשאו חן בעיני בלקמור. בשלב מסויים Ritchie Blackmore שקל אפילו לצרף את Ian Gillan, אך בסופו של דבר בהתאם להמלצתו של Roger Glover, נקרא Graham Bonnet לאודישן. האודישיין הזה נחרט היטב בזכרונו של גלובר. הוא זוכר שגרהאם בונט היה אמור לשיר את "Mistreated". בונט לא הכיר את השיר וכשהלהקה החלה לנגן את הפתיח בונט היה בקצה השני של החדר רחוק מהמקרופון. גלובר חשש שבונט לא יודע מתי הוא צריך להיכנס ושהוא הולך לפספס, אבל מיד כשהגיעה העת להתחיל לשיר בונט זינק מקצה החדר ושאג לתוך המקרופון. כולם היו המומים מהקול שלו במיוחד Don Airey שמההלם הפסיק מיד לנגן. כמובן שבונט נבחר מיד באותו רגע על-ידי Ritchie Blackmore לאייש את התפקיד.
תפקיד הבס היה קשה יותר לאיוש, הלהקה ניגנה במהלך החזרות עם נגן האולפן Clive Chaman ובהמשך אף צורף Jack Green במהלך ההקלטות, אך הוא לא החזיק מעמד בהרכב, עד שבסופו של דבר נאלץ Roger Glover לבצע את תפקיד הבס בהקלטות, הוא בהמשך אף צורף ללהקה כחבר מן המניין, מה שאוליי היה אמור להיעשות מלכתחילה. ניתן לומר שהחזון של Ritchie Blackmore התממש כי האלבום הזה הלך חזק לכיוון המסחרי. הוא כלל את הסינגל המצליח הראשון של הלהקה, "Since You Been Gone", שיר שכתב בכלל Russ Ballard גיטריסט להקת "Argent" ואכן ממחיש בצורה הטובה ביותר את הכיוון המוזיקלי של הלהקה ואת הסיבה לעזיבתו של דיו. להיט נוסף מהאלבום הוא "All Night Long" המפורסם שריף הפתיחה שלו מזכיר מאוד את הריף הקלאסי של "Man On the Silver Mountain" מאלבומה הראשון של הלהקה.
למרות הכיוון המסחרי שהאלבום הזה צעד בו, עדיין ניתן למצוא בו הבלחות וניצוצות של ריינבו הישנה והאהובה, כמו בשיר "Eyes of the World" שמזכיר מאוד את תקופת "Rising" של Dio.
שירים נוספים הראויים לציון הם "Love's No Friend", "Danger Zone", "Lost in Hollywood", כולם בצידו השני של הויניל שמתברר כצד הטוב יותר מבין השניים.
הגם שמדובר באלבום טוב עם הרכב מטורף של נגנים, ולמרות שקולו של Graham Bonnet ראוי לציון, הוא עדיין מחוויר מול האלבומים מתקופת Ronnie James Dio.
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט