top of page

Ritchie Blackmore

הוא מכונה "האיש בשחור".


הוא אחד הגיטריסטים הגדולים והמשפיעים על ז'אנרי ההארד רוק וההבי מטאל.


הוא כנראה גם הגיטריסט שיצר את זרם הניאו-קלאסי במטאל.


והוא בעל צליל דיסטינקטיבי, מדויק ומרגש שפשוט חודר לנו לעצמות.

(Photo: Bob King)


אז בואו נרים קצת לגיטריסט האגדי Ritchie Blackmore ונספר עליו כמה עובדות מעניינות:


1. הוא נולד ב- 14 לאפריל 1945 ב- Weston Super Mare שבאנגליה בשם Richard Hugh Blackmore.


2. בגיל 11 קיבל את הגיטרה הראשונה שלו כשהתנאי של אביו היה שהוא יקח את לימודי הגיטרה ברצינות. ואכן בלקמור החל ללמוד שיעורי נגינה קלאסיים במשך שנה.


3. בלקמור שנא את בית הספר, הוא עזב את הלימודים בגיל 15 והחל לעבוד בנמל התעופה הית'רו כעוזר לטכנאי קשר.


4. הוא המשיך ללמוד לנגן בגיטרה, כאשר את שיעורי הגיטרה חשמלית הוא נטל מנגן הסשנים הנודע דאז Big Jim Sullivan.


5. בתחילת שנות השישים החל לעבוד כנגן סשנים עבור המפיק Joe Meek כשבמקביל הוא מופיע עם כמה להקות ביניהן להקת "The Outlaws".


6. הוא היה שותף להקמת "Deep Purple" בשנת 1968 יחד עם הקלידן Jon Lord, לאחר שקיבל הזמנה מהמתופף והזמר Chris Curtis.

(Photo: John Minihan)


7. ריצ'י היה זה שהציע את השם "Deep Purple" עבור הלהקה, זה היה שם השיר האהוב על סבתו, אשר נכתב על-ידי הפסנתרן Peter DeRose עוד בשנות העשרים של המאה הקודמת.


8. בשנים הראשונות של הלהקה נהג בלקמור לנגן על גיטרת "גיבסון ES-335" אך החל משנת 1970 הוא עבר ל"פנדר סטרטוקאסטר" שבה הוא מנגן עד היום.

(Photo: Jorgen Angel)


9. הוא ציין שבשנים אלה Eric Clapton היה זה שסייע לו לפתח את סגנון נגינת הויברטו שלו.


10. בשנים הראשונות "דיפ פרפל" שילבה מוזיקה קלאסית, רוק פסיכדלי, רוק מתקדם ופופ. בשנים אלה ג'ון לורד היה זה שהוביל את הלהקה וכתב את מרבית החומרים, אך הנגינה של בלקמור ללא ספק הותירה חותם על הצליל של הלהקה, כפי שניתן לשמוע בין היתר באלבום "Deep Purple" משנת 1968.


11. לאחר שלושה אלבומים עם ההרכב הראשון של "Deep Purple" שכלל את בלקמור, Jon Lord, Ian Paice, Rod Evans ו- Nick Simper, החליטו בלקמור, לורד ופייס על שינוי הכיוון המוזיקלי של הלהקה. ואכן, בשנת 1970 מגויסים הבסיסט Roger Glover והזמר Ian Gillan ומשוחרר אלבום האולפן הראשון של הרכב MKII של הלהקה - "In Rock". כבר בשיר הראשון "Speed King" ניתן לשמוע כיצד בלקמור הפך לדומיננטי ולזה שאחראי באופן מהותי על הצליל הכבד של הלהקה.

(Photo: Chris Walter)


12. במהלך תקופה זו החל בלקמור לשלב יותר ויותר מוטיבים קלאסיים בנגינתו, תוך שהוא משלב בין סולמות בלוז וסולמות מינורים בסולואים שלו, כפי שניתן לשמוע בין היתר באלבום "Machine Head".


13. החיכוכים שהיו קיימים בין בלקמור לזמר Ian Gillan הלכו וגברו במהלך הקלטת האלבום "Who Do We Think We Are" משנת 1973, דבר שהוביל לעזיבתם של גילאן וגלובר את הלהקה.


14. בשנת 1974 המציאו בלקמור ודיפ פרפל את עצמם מחדש, עם צירופם של David Coverdale ו- Glenn Hughes, כשהם משלבים בהארד רוק מוטיבים של תוספת של בלוז, סול, Fאנק ובוגי עם האלבום המצוין "Burn". בלקמור ממשיך להיות אחד החברים הדומיננטיים בלהקה והוא מתאים את הנגינה שלו לסגנון, תוך שמירה על השילוב בין המוטיבים הקלאסיים לבין הריפים הכבדים.


15. לאחר שחרור האלבום "Stormbringer" בשנת 1974, הביע ריצ'י את חוסר שביעות רצונו מהאלבום בפומבי. הוא סלד מהכיוון המוזיקלי שאליו משכה הלהקה, ומהעובדה שהוא כלל מרכיבים של Fאנק וסול.

(Photo: Fin Costello)


16. מה שהביא לבסוף לעזיבתו של בלקמור היה קשור בעובדה שהלהקה סירבה להקליט גרסאות כיסוי לשני שירים שבלקמור הציע: "Black Sheep of the Family" של ההרכב "Quatermass" ו- Sixteenth Century" Greensleeves", שניהם יופיעו באלבום הבכורה של Rainbow.


17. את שם הלהקה "Rainbow" קרא בלקמור על שם הבאר המפורסם "Rainbow Bar and Grill" בלוס אנג'לס בו בילה יחד עם הזמר Ronnie James Dio עת הקימו את ההרכב.


18. ההרכב הראשון של "ריינבו" כלל את כל חברי להקת "ELF" ממנה הגיע Dio, אך בלקמור פיטר את כולם למעט דיו לאחר הקלטת אלבום הבכורה, כשהוא מגייס את המתופף Cozy Powell ואת הבסיסט Jimmy Bain לצורך הקלטת האלבום השני של הלהקה: "Rising".

(Photo: Fin Costello)


19. לאחר שחרורו של האלבום השלישי של ריינבו "Long Live Rock 'n' Roll" החלו מחלוקות מקצועיות בין בלקמור ל- Ronnie James Dio באשר לכיוון המוזיקלי של הלהקה. מחלוקות אלו הביאו בסופו של דבר לעזיבתו של דיו.


20. החל מתקופה זאת השתנה ההרכב של ריינבו תחת מדיניות "הדלת המסתובבת" של בלקמור אשר שלט בהרכב ביד רמה ואשר שם לו למטרה להנגיש את החומרים של הלהקה לקהל גדול יותר.


21. כבר באלבום הראשון לאחר עזיבתו של דיו - "Down to Earth" נכללו להיטים שצעדו במצעדי הפזמונים כדוגמת השיר "Since You Been Gone".


22. המגמה המשיכה באלבומים הבאים כמו "Difficult to Cure" שהניב את הלהיט הגדול ביותר של הלהקה "I Surrender", אך יחד עם זאת בלקמור דאג לשמור על השורשים הקלאסיים, עם קטעים כמו שיר הנושא שכלל חלקים מהסימפוניה התשיעית של בטהובן.


23. בשנת 1984, לאחר שני אלבומים נוספים עם ריינבו - "Straight Between The Eyes" ו- "Bent Out Of Shape", הצטרף בלקמור לאיחוד המצליח של "דיפ פרפל" בהרכב MKII שלה אשר הניב בין היתר את האלבום המצוין "Perfect Strangers". הוא נשאר בהרכב עד 1993 כשבשנת 1990 הוא מצרף להרכב את Joe Lynn Turner סולן להקת "ריינבו" לשעבר, עימו הלהקה משחררת את האלבום "Slaves and Masters".


24. במהלך תקופה זו של בלקמור עם "דיפ פרפל" הוא הופיע פעמיים בישראל. ההופעה הראשונה נערכה ב- 28.9.91 בפארק הירקון בתל אביב והשניה בחוף צמח. למרות שהציפיות מהמופע היו גבוהות, נרשמה אכזבה בלשון המעטה בקרב הקהל הישראלי. בלקמור לא היה מאופס ובהופעה בצמח הוא אפילו לא עלה להדרן.


25. לאחר שעזב את "דיפ פרפל" הקים בלקמור הרכב חדש של "ריינבו" ושחרר בשנת 1995 את האלבום "Stranger in Us All".


26. בשנת 1997 נטש בלקמור את עולם הרוק ואת ה"פנדר סטרטוקאסטר", תוך שהוא מקים יחד עם בת זוגתו היהודיה Candice Night את ההרכב "Blackmore's Night", בו הוא מנגן בעיקר מוזיקת רנסאנס ומוזיקה עממית, גם מוזיקה יהודית כמו "הבה נגילה" ו- "מעוז צור".

(Photo: JewishJjournal.com)


27. את הקטע "Carry On… Jon" של ההרכב הוא כתב לזכר חברו ל"דיפ פרפל" – Jon Lord, לאחר שהלך לעולמו.


28. בשנת 2016 חזר בלקמור לפעילות עם "Rainbow". הוא קיים מספר הופעות באירופה ואפילו הקליט שני שירים חדשים עם ההרכב החדש - "Waiting For a Sign" בשנת 2018 ו- "The Storm" בשנת 2019.


29. בלקמור מדורג במקום ה- 16 ברשימת הגיטריסטים הגדולים ביותר במטאל של מגזין "Guitar World" משנת 2004.


30. בשנת 1993 המוזיקולוג Robert Walser הגדיר אותו כגיטריסט החשוב ביותר לפיתוח הז'אנר הניאו-קלאסי, בכך ששילב בין מוזיקה קלאסית למטאל.


31. הסולו שלו בשיר “Highway Star” מדורג במקום ה- 19 ברשימת הסולואים הגדולים בכל הזמנים של מגזין Guitar" World".


32. הוא הצהיר שהוא אוהב מוזיקת פופ ובין היתר את להקת "ABBA".


33. בלקמור שחרר במהלך הקריירה שלו 13 אלבומי אולפן יחד עם "דיפ פרפל", 8 אלבומי אולפן יחד עם "ריינבו" ועוד 11 אלבומי אולפן יחד במסגרת הפרויקט "Blackmore's Night".


34. הוא השפיע על דור שלם של גיטריסטים, במיוחד כאלו מהז'אנר הניאו קלאסי, כמו Yngwie Malmsteen ו- John Petrucci.


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

פוסטים אחרונים

הצג הכול

 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

©2020 by FaceOff - עימות חזיתי All rights reserved

"עימות חזיתי" - מגזין הרוק של ישראל, בלוג מוזיקה ופודקאסט !!

bottom of page