ב- 15 לפברואר 1975 שחררה "Rush" את אלבומה השני "Fly By Night".
זה האלבום הראשון של הלהקה עם המתופף Neil Peart, אשר החליף את המתופף הקודם John Rutsey.
ניל משך את הלהקה קדימה ואילץ את Geddy Lee ואת Alex Lifeson, להתנסות, לחקור, לחשוב מחוץ לקופסא ולאתגר את עצמם מוזיקלית. יכול להיות שבלעדי פירט "Rush" היתה נשארת עוד זמן רב סביב שורשי הבלוז-רוק וההארד רוק שאפיינו אותה בתחילת דרכה. השינוי הזה שניל הביא עימו היה נעוץ כמובן בסגנון התיפוף שלו, דומיננטי כוחני, חכם ואינטלגנטי, אבל גם ובעיקר בגלל יכולות הכתיבה שלו והתמלילים שהוא יביא ללהקה.
יהיו כאלה מבינכם שירימו עכשיו גבה, אפילו שתיים, ויתהו כיצד מילים משפיעים על סגנון מוזיקלי. אז אנחנו נסביר: כשאתה כותב שירים בהשפעת הספרים של טולקין, של איאן ראנד, כשאתה נוגע במיתולוגיה היוונית ובפואמות של סמואל טיילור קולרידג', זה ברור שהמוזיקה לא יכולה להישאר בתוך המסגרת הקבועה של בית פזמון, גשר, בית פזמון. כשאתה כותב בשפה גבוה, על נושאים פילוסופיים ואפיים כמו שפירט כתב אתה כבר לא יכול ללוות את זה במקצב 4/4 פשוט.
את הניצנים לשינוי הזה שפירט הביא עמו, ניתן לשמוע כבר באלבום הזה, אבל לפני שנצלול פנימה לחומר הנפלא שיש בו, בואו נספר קצת על הדרך בה Neil Peart מצא את עצמו בתוך הלהקה.
אז בגיל 18 Neil Peart טס ללונדון ומקווה למצוא שם את מזלו ולהצליח מוזיקלית. זו היתה המדינה ממנה הגיעו כל הגיבורים המוזיקליים שלו: The Who", "Led Zeppelin", Hendrix" ועוד. במהלך שהותו באנגליה הוא נחשף בין היתר לכתיבה של הסופרת Ayn Rand, אשר הפילוסופיה שלה השפיעה עליו מאוד.
לאחר 18 חודשים ללא הצלחה, הוא חוזר לקנדה ומתחיל לעבוד עם אבא שלו במכירת חלקי חילוף לטרקטורים. במקביל הוא מצטרף ללהקה מקומית בשם "Hush".
באותו זמן John Rutsey, המתופף המקורי של "Rush" הועזב ממנה בשל בעיות רפואיות הקשורות במחלת הסכרת. גדי ואלכס ערכו אודישנים למתופף מחליף ועמדו להתייאש, עד שיום אחד מגיע אליהם בחור צנום עם מכנסיים קצרים ותספורת קצרה שנראה להם לא מתאים לסגנון הרוק הקשוח שהם מנגנים. הבחור הצנום – Neil Peart הוציא מערכת קטנטנה של תופים מתוך מכונית פרייבט ישנה ומכוסחת - Ford Pinto והרכיב אותה לאט ובנחת לעיניהם המשתאות של גדי ואלכס שהיו בטוחים שמדובר פה בחובבן. אבל כשפירט החל לנגן נפערו הלסתות של שני החברים שעמדו מולו, ומיד היה להם ברור שהוא שפירט הוא המתופף הבא שלהם. אולם ההפתעה הגדולה של גדי ואלכס הייתה כשגילו שניל הוא בעצם תולעת ספרים וכי הוא כותב גם תמלילים. באותו רגע הוחלט שניל יהיה אחראי על כתיבת התמלילים וכי גדי ואלכס יהיו אחראים על המוזיקה. זה התאים מאוד לשניים האחרונים שהעדיפו להתמקד במוזיקה.
התאריך המדויק בו פירט הצטרף ללהקה היה 29/7/1974, יום ההולדת של Geddy Lee ופירט היה אז בן 21 בלבד. זה היה בדיוק שבועיים לפני סיבוב ההופעות של הלהקה בארה"ב ופירט היה צריך ללמוד את השירים ולהשתלב טוב עם גדי ואלכס כמה שיותר מהר. ההופעה הראשונה של הלהקה עם Neil Peart הייתה בפיטסורג ב- 14 לאוגוסט 1974, "Rush" חיממה אז את "Uriah Heep" בפני קהל של 11 אלף איש.
סיבוב ההופעות סייע ללהקה להתגבש ולפירט להשתלב עם גדי ואלכס והם הספיקו מספיק בטוחים להתחיל לכתוב חומר לאלבומם הבא. הכתיבה בוצעה במהלך סיבוב בהופעות, כאשר ההחלטה היחידה שקיבלו היתה לנסות לגוון כמה שאפשר את הסגנונות המוזיקליים, בכדי להראות כמה שיות ראת הוורסטיליות שלהם. עד סוף שנת 1974 סיימו השלושה לכתוב את כל החומרים לאלבום, והלהקה ניצלה חמישה ימי הפסקה שהיו לה במהלך הסיבוב בכדי להיכנס לאולפן ולהקליט. השירים היחידhם שנכתבו לפני הגעתו של Neil Peart היו "Best I Can" ו- "In the End" וגדי לי הוא שכתב את המילים לשירים הללו.
ניתן להבחין בשינוי האדיר בצליל של הלהקה כבר בשיר הפתיחה "Anthem". התיפוף המוטרף של Neil Peart, שהושפע מ- Keith Moon וג'ינג' בייקר שפשוט גורם לשיר לדהור אחריו ומושך את גדי ואלכס בעקבותיו, הברייקים הסינקופות, שינויי המקצבים, פעמון הפרה, הרולים המדויקים על הטמטמים, כל המאפיינים המוכרים של Neil Peart נמצאים כבר כאן בשיר הראשון מהאלבום הראשון שלו עם הלהקה. ואיזה עבודת גיטרה-בס עושים כאן אלכס וגדי, ללא ספק שיר פתיחה מצוין שמציג את היכולות הווירטואוזיות הגבוהות של כל אחד מחברי הלהקה. כותרת השיר מבוססת על ספר מדע בדיוני באותו השם שהוציאה לאור איין ראנד בשנת 1938, אך התוכן שלו אינו קשור לספר. עם זאת, שנה לאחר מכן יבסס Neil Peart את כל היצירה "2112" על אותו הספר.
השיר "Best I Can" מזכיר את הסגנון המוזיקלי מהאלבום הראשון, והוא אכן נכתב על-ידי גדי ואלכס לפני הצטרפותו של Neil Peart ללהקה. מענין לציין שזה אחד מתוך שני שירים של "Rush" שכוללים את המילים "Rock and Roll", השני הוא "In The Mood" מהאלבום הראשון. את המילים לשני השירים כתב Geddy Lee.
הרצועה השלישית "Beneath, Between and Behind" היא השיר הראשון שנכתב על-פי החלוקה הקלאסית שתלווה את הלהקה מהלך 40 השנים הבאות, עם Neil Peart על המילים וגדי ואלכס על המוזיקה. השיר מדבר על לידתה של אמריקה והוא מדבר על החלום האמריקאי ועל הגידול באוכלוסייה, המלחמות וההגירה.
את הצד הראשון של האלבום סוגרת המיני יצירה "By-Tor and the Snow Dog". כן, כבר באלבום הראשון של הלהקה עם Neil Peart אנחנו עדים למיני אפוס בן 8 חלקים (השיר מחולק לארבע חלקים, אך החלק השלישי מחולק לארבעה חלקי משנה). נכון, אין מדובר ביצירה כמו "2112", או אחת מיצירות "Cygnus", אך עדיין מדובר בקטע מורכב שיהפוך בהמשך לסימן ההיכר של הלהקה. שמו של השיר נהגה על-ידי מנהל ההופעות של הלהקה Howard Ungerleider שראה במסיבה בה נכחו חברי הלהקה שני כלבים שהיו שייכים למנהלה של הלהקה Ray Danniels. האחד היה רועה גרמני והשני כלב לבן, קטן ועצבני. האוורד קרא לרועה הגרמני "Biter" שכן הוא ניסה לנשוך את כל מי שנכנס למסיבה, ולכלב הקטן והעצבני הוא קר "Snow Dog". נתון מעניין הוא שבעטיפה האחורית Alex Lifeson מכונה "Snow Dog" וגדי לי מכונה "By-Tor". עוד נתון מעניין הוא שהדמות ,By-Tor" מופיעה גם בשיר "The Necromancer" מהאלבום הבא של הלהקה "Caress Of Steel".
הצד השני של האלבום נפתח עם שיר הנושא "Fly by Night" והוא מבוסס על חייו של Neil Peart והמעבר מקנדה ללונדון בכדי לנסות שם את מזלו, לפני שהצטרף ל- "Rush", זה היה גם הסינגל היחיד ששוחרר מהאלבום.
המוזיקה לרצועה "Making Memories" אשר ככל הנראה הושפעה מ"לד זפלין", נכתבה על-ידי Alex Lifeson בשעה שהלהקה היתה בדרכים בסיבוב ההופעות. Neil Peart התאים מילים לסיטואציה. השיר מביע את את הרגשות שהיו לחברי הלהקה בסיבוב ההופעות. הם היו מותשים מהקילומטרים הרבים ומהניסיונות לקדם את מכירות אלבומיהם בסיבוב הופעות תובעני. הם בילו הרבה זמן בדרכים, רחוק מהבתים ומהחברים והשיר הזה נועד לשמור על מצב רוח חיובי לאורך כל סיבוב ההופעות.
השיר "Rivendell" הוא שיר שקט ומנימליסטי המושפע מהספר שר הטבעות של ג. ר. ר. טולקין – מקום מגוריהם של ה"אלפים". מעניין גם שהשיר "Ramble On" ואחרים של לד זפלין הושפעו מאותה סדרת ספרים.
האלבום מסתיים באופן סימבולי עם השיר "In The End", שיר במקצב איטי המושפע מבלוז ונפתח בנגינה אקוסטית של Alex Lifeson אשר באיזור 1:44 מחליף לחשמלית כמעט כמו בשיר "The Trees" מהאלבום "Hemispheres".
העטיפה:
העטיפה עם תמונה הינשוף נראית פשוטה אבל היא פשוט מהפנטת. מי שהביא את הרעיון לתמונה הוא לא אחר מאשר Neil Peart. הוא היה חובב ציפורים וראה בחזונו את ינשוף השלג הזה כמה שיתאר בצורה הטובה ביותר את שם האלבום. הוא תיאר אותו בפני הצייר Eraldo Carugati (שבהמשך צייר עטיפות אלבומים גם ל- "Kiss"), ואותו אראלדו צייר את העטיפה על סמך תיאורו המדוקדק של Neil Peart. ניל התייחס לעניין באחד מהראיונות עמו כך:
"One of the first lyrics I submitted to Alex and Geddy was 'Fly By Night,' and when the time came to make our first album together, we decided that was a good title. (Our other candidate was Aurora Borealis, so we probably made the better choice.) As a bird lover since childhood, I remembered an illustration of a snowy owl swooping down toward the viewer with fierce eyes, and I suggested an image like that for the cover, maybe with the northern lights in the background. It fell to me to talk on the phone to the record company artist in Chicago, and try to describe this picture in words. In the same way that writing those few lyrics for the band would lead to me becoming the band,s chief wordsmith, that phone conversation led to me becoming the 'graphic arts supervisor.'"
אז האלבום הזה היווה נקודת פתיחה מצוינת ביותר של "Rush", ותצוגת תכלית מרשימה אשר מציגה את היכולות המדהימות של כל אחד ואחד מחברי הלהקה. השלישייה הקנדית תמשיך לאתגר את עצמה, להתפתח, ובעיקר לעשות את מה שהלב שלה אומר, בלי להתייחס למבקרים השונים ומבלי להיכנע לתכתיבים של חברות התקליטים, ובכך סוד ההצלחה שלה
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music.
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט
Commenti