ב- 26 למרץ, 1996 "Stone Temple Pilots" הוציאו את אלבומם השלישי "Tiny Music... Songs from the Vatican Gift Shop".

בתקופה בה "Tiny Music... Songs from the Vatican Gift Shop" הגיע למדפי חנויות התקליטים בשנת 1996, "Stone Temple Pilots" כבר ביססו את מקומם בתולדות הרוק עם אלבומי המופת "Core" משנת 1992 ו- "Purple" משנת 1994. אבל במקום לכת על בטוח ולייצר אלבום בתחום איזור הנוחות שישחזר את ההצלחות הקודמות, "Stone Temple Pilots" ביצעו פנייה חדה שמאלה, והביאו לקהל אלבום שהיה מנוגד לכל הציפיות, אך באותה מידה גם "פיצוץ יצירתי".
אם "Core" היה כבד וספוג בגראנג' ו- "Purple" שפע מלודיה מאוזנת עם עוצמה, אז "Tiny Music" דחף את "STP" לטריטוריה חדשה, תוך שהוא ממזג סגנונות כמו גלאם, פסיכדליה, ג'אז, קאנטרי ורוק אלטרנטיבי. לא רק זה, אלא שהזמר Scott Weiland מאמץ בחלק גדול של שירי האלבום גישה ווקאלית בטונים גבוהים ורזים יותר, בהשוואה לטונים העמוקים יותר של שני האלבומים הקודמים. ואם בכך לא די, אז הלהקה מרחיבה כאן את קשת הכלים שלה ומשלבת כלי נגינה כמו אורגן, ויברפון וחצוצרה, מה שמקצין עוד יותר את התחושה האקלקטית של האלבום.
כבר מקטע הפתיחה "Press Play" ברור למאזין שזה אלבום מסוג אחר. זה קטע אינסטרומנטלי אווירתי וגרובי שמרמז על הבאות. בהמשך האלבום נתוודע לקולו של Scott Weiland, שעובר לעתים קרובות דרך אפקטים שונים, שוחה את דרכו דרך שכבות של גיטרות, ג'אנליות ועתירות ריברב של Dean DeLeo, בעוד שחטיבת הקצב של Robert DeLeo ו- Eric Kretz יוצרת גרובים יותר Fאנקיים וג'אזיים מבעבר.
הסינגל המוביל של האלבום, "Big Bang Baby", משאיר את הגראנג' מאחור לטובת גראז'-רוק עטוף במקצב מחיאות כף, עם פזמון קליט ומלודי להפליא. "Trippin' on a Hole in a Paper Heart" מחזיר כמה מהרגעים הכבדים יותר של הלהקה, אבל שומר על אווירה פסיכדלית. "Lady Picture Show" הוא אולי הקריצה הכי ישירה של האלבום לרוק הקלאסי, עם מלודיות בסגנון "ביטלס" ועיבוד שופע. "Art School Girl" מפלרטט במקצב בוסה נובה במהלך הבתים, והקטע האינסטרומנטלי "Daisy" מתכתב עם סגנון קאנטרי-מערבי. ואם חשבתם שהגיוון המוזיקלי הספיק לכם, אז, "And So I Know" ו- "Adhesive" מציגים את הצד הג'אזי והאוונגרדי של "STP".
אבל שלא תטעו, מתחת לאקלקטיות הסגנונית והמגוונת של האלבום, הסתתרה להקה סוערת. המאבקים המתמשכים של ווילנד בהתמכרות הטילו צל כבד על העתיד של "STP", וההתמודדויות האישיות שלו גרמו לכך שהלהקה נאלצה לוותר על סיבוב הופעות מלא כדי לתמוך באלבום. בנוסף, המעריצים הוותיקים של הלהקה לא עיכלו בתחילה את הגיוון המוזיקלי ואת הרצון של הלהקה להתפתח לכיוונים חדשים. כתוצאה מכך, למרות שהאלבום זכה לשבחים על השאפתנות של "STP" והניסיון להמציא את עצמה מחדש, האלבום לא זכה לאותה הצלחה מסחרית כמו קודמיו. עם זאת, עם הזמן, זכה "Tiny Music" להכרה כאחד האלבומים הנועזים והמוערכים ביותר של הלהקה.
האלבום "Tiny Music... Songs from the Vatican Gift Shop" הוא אלבום נועז, מגוון ומורכב לעיכול. ניתן לשמוע ממנו את קולה של להקה שדוחפת את הגבולות שלה לקצה נגד הציפיות, מאמצת סיכונים ויוצרת משהו מאוד ייחודי תוך כדי התהליך. למרות שהביקורות היו מעורבות עם שחרורו, המורשת של "Tiny Music" כרגע מכונן בקריירה של "STP" רק התחזקה בחלוף השנים. אם "Core" ו-"Purple" מיצבו את "STP" כאקט רוק מהשורה הראשונה של שנות ה-90, "Tiny Music" הוכיח שהם מוכנים להתפתח מעבר לעידן הגראנג' למשהו הרבה יותר אקלקטי, ייחודי ומתמשך.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
Comentários