ב- 10 לספטמבר 1996 הוציאה "Suede" את אלבומה השלישי: "Coming Up".
זהו האלבום שאיתו פרצה הלהקה לתודעה כלל עולמית. זהו גם האלבום המצליח ביותר של הלהקה עד היום. מתוך האלבום יצאו לא פחות מחמישה סינגלים שנכנסו לעשירייה הראשונה במצעדים השונים.
השיר "Trash" היה הראשון שיצא כסינגל עוד בטרם יציאת האלבום. זה היה הסינגל הראשון של הלהקה שנכתב ללא הגיטריסט Bernard Butler ואשר הציג את שיתוף הפעולה הראשון בכתיבה בין Brett Anderson ל- Richard Oakes.
אחריו הגיע "Beautiful Ones", אשר נקרא במקור "Dead Leg" בעקבות איום של הבסיסט Mat Osman על הגיטריסט Richard Oakes. אוסמן איים על אוקס שאם לא יכתוב להיט שייכנס לעשירייה הראשונה הוא ידאג "לכסח" לו את הרגל. כמובן שאוקס ניצל לאחר שהשיר הפך ללהיט גדול.
"סווייד" לא עצרה באדום והמשיכה עם הסינגל השלישי ואחת הבלדות היפות של שנות התשעים: "Saturday Night". את הקליפ לשיר הפיק Pedro Romhanyi, אשר "טיפל" בהצלחה גם בשני קליפים נוספים של הלהקה: "Animal Nitrate" ו- "Beautiful Ones".
"ההפגזה" נמשכה עם הסינגל הרביעי, "Lazy", אשר הוכיח לכל קטני האמונה ששיתוף הפעולה בין ברט אנדרסון לריצ'ארד אוקס הוא פשוט מטאורי. Pedro Romhanyi ביים גם את הקליפ הזה.
הלהקה קינחה עם הסינגל החמישי והאחרון ששוחרר מהאלבום. כמו קודמיו, גם השיר הזה נכנס לעשירייה הראשונה במצעד הבריטי. השיר "Filmstar", בעל הניחוח המזרחי, הציג את הגיוון המוזיקלי של הלהקה.
הצלחת האלבום מתעצמת לאור העובדה שרק שנתיים קודם לכן הייתה "Suede" בנקודת שפל בקריירה המוזיקלית הקצרה שלה. השפל הגיע לאחר שאלבומה השני, "Dog Man Star", נכשל במכירות. לאחר ההצלחה המטאורית של אלבום הבכורה שלה, פתאום הוטל ספק ברלוונטיות של "סווייד". ברגע אחד הפכה הלהקה לאקט לא מעניין, בעודה צופה בתקשורת הבריטית מהללת ומשבחת את הקולגות שלה, "אואזיס" ו- "בלייר", שהפכו לדבר החם באותה תקופה.
תוסיפו לכך את העובדה שאחד מעמודי התווך של הלהקה, הגיטריסט Bernard Butler, עזב אותה והרי לכם משבר עמוק שיכול היה לאיים על עתידה של "Suede." העזיבה של באטלר לא הייתה עניין של מה בכך. מעבר לעובדה שבאטלר היה גיטריסט מצוין שהשפיע רבות על הסאונד המיוחד של הלהקה, הוא היה גם כותב השירים העיקרי שלה, יחד עם Brett Anderson.
אבל חברי "סווייד" לא אמרו נואש. הם שקדו על מציאת גיטריסט חדש שיחליף את באטלר. המשימה לא הייתה פשוטה כיוון שבאטלר היה שחקן מפתח בלהקה. בסופו של דבר, מבין 500 מועמדים שונים לתפקיד הנחשק נבחר Richard Oakes, שהיה מעריץ של הלהקה, והוא בן 17 בלבד. מה שמדהים בתהליך הבחירה באוקס היא העובדה שהוא היה הגיטריסט היחיד שלא עשה אודישן פרונטלי מול הלהקה אלא שלח קלטת דמו למועדון המעריצים שלה.
כשהיא חמושה ברוח הצעירה של גיטריסט בן 17 נכנסה הלהקה לאולפן. תהליך הכתיבה היה שונה משני האלבומים הקודמים. אם באלבומים הקודמים על פי רוב ברט כתב את המילים ובאטלר את המוזיקה, הפעם תהליך היצירה היה משותף לכל חברי הלהקה. בנוסף, הלהקה החליטה להעשיר את הצליל שלה עם תוספת של קלידים למגוון הכלים שברשותה. כך, בהמלצת המתופף Simon Gilbert, גויס בן דודו, Neil Codling, לתפקיד הקלידן. קודלינג היה גם שותף לכתיבת השירים ונשאר בהרכב היציב יחסית של הלהקה עד היום (למעט הפסקה קצרה בין השנים 2003-2001).
בכדי למנוע זעזועים נוספים החליטה הלהקה, לאחר התלבטות, להמשיך לעבוד עם המפיק הקודם שלהם, Ed Buller. מעניין לציין שבמהלך ההתלבטויות השמות שנשקלו לתפקיד היו, בין היתר, בריאן אינו ו- Flood, שידוע בהפקות שלו ל- "ניו אורדר", "דפש מוד", "יו 2" ו- "ניין אינץ' ניילס".
(Photo: imdb.com)
החומר שנכתב לאלבום היה נגיש וקליט יותר בהשוואה לאלבומים הקודמים ואפילו מעט "פופי". תהליך היצירה היה פורה במיוחד. מעבר לעשרת השירים שנכנסו לאלבום כתבה הלהקה גם את השיר "Young Men". השיר נותר מחוץ לאלבום, כיוון שהמפיק, Buller, סבר שהוא אפל מדי בהשוואה לשאר הקטעים הקליטים שבאלבום. השיר הזה יצא בסופו של דבר כבי-סייד לשיר "Beautiful Ones" והוא נכלל בין היתר באלבום המופת הכפול "Sci-Fi Lullabies" שיצא בשנת 1997 וכלל 27 שירים שלא נכללו באלבומי הלהקה.
בסופו של דבר, האלבום התגלה כהצלחה אדירה של הלהקה. הוא כלל רצף מדהים של להיטים וזכה לביקורות מהללות מן המבקרים. אפשר לומר שהאלבום הזה אפילו הציל את הלהקה מפירוק, שכן סביר מאוד להניח שהיא לא הייתה שורדת כישלון מסחרי נוסף. אם לא די בכך, האלבום הזה החזיר את הרלוונטיות של הלהקה, שהלכה ודעכה נוכח ההצלחה של להקות כמו "אואזיס" ו- "בלייר".
נראה שבסופו של דבר שמו של האלבום ניבא את עתידה של הלהקה. האלבום העלה את "סווייד" מעלה מעלה, חשף אותה לקהל גדול ומגוון וזיכה אותה בהכרה עולמית והערכה רבה.
להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט
עריכה לשונית: אורי ענבי/Ori Anabi
Comments