ב- 28 ליולי, 1979, Joe Perry, הגיטריסט האייקוני של "Aerosmith", עזב באופן מפתיע את הלהקה.
(Photo: Richard Corkery)
המתח בתוך להקת "Aerosmith" התבשל החל ממחצית שהות ה- 70. עלייתה המטאורית של הלהקה לתהילה בתחילת שנות ה-70 לוותה בסיבובי הופעות בלתי פוסקים, לחצים של הקלטות, ראיונות ואורח חיים נהנתני. השימוש בסמים והסכסוכים האישיים הוסיפו ללחץ והחלו לגבות את המחיר מחברי הלהקה, במיוחד בכל הקשור ביחסים בין הגיטריסט Joe Perry והסולן Steven Tyler. הקלטת אלבום האולפן השישי שלהם, "Night in the Ruts", הייתה נגועה בעיכובים ובחילוקי דעות. המצב הגיע לנקודת רתיחה במהלך הופעה שנערכה באצטדיון העירוני של קליבלנד, אוהיו.
במהלך ההופעה, אשתו של Joe Perry אליסה ואשתו של Tom Hamilton טרי נקלעו לעימות פיזי מאחורי הקלעים. העימות הזה היה רק אחד מתוך שלל ויכוחים שהתגלעו בין חברי הלהקה במהלך סיבוב ההופעות. העימות הפיזי הזה בין נשות חברי הלהקה הגיע לשיאו בוויכוח נפיץ במיוחד בין Joe Perry ל- Steven Tyler מאחורי הקלעים, מה שהוביל את Joe Perry להכריז על עזיבתו את "Aerosmith".
החדשות המפתיעות הותירו את המעריצים המומים. עזיבתו של פרי נתפסה כמכה קטסטרופלית ללהקה, שכן בזמן שהוא אחד מכותבי השירים העיקריים של הלהקה, עבודת הגיטרה שלו הייתה חלק בלתי נפרד מהסאונד המיוחד שלה. "אירוסמית'", שכונתה לעתים קרובות "The Bad Boys from Boston", בנתה את המוניטין שלהם על הכימיה המחשמלת בין טיילר לפרי. עכשיו, כשפרי נעלם, רבים תהו אם הלהקה תוכל לשרוד.
לעזיבתו של פרי היו השלכות מידיות ומרחיקות לכת. "אירוסמית', מצאה את עצמה נאבקת להשלים את הקלטת האלבום "Night in the Ruts", ובסופו של דבר נאלצה לשכור את שירותיו של הגיטריסט Jimmy Crespo כדי לסיים את האלבום ולמלא את החלל שהותיר פרי. ועדיין, האלבום חסר את האנרגיה המגובשת שהגדירה את ההוצאות המפוארות הקודמות של הלהקה. מבחינה מסחרית, האלבום לא מכר טוב בהשוואה לאלבומים הקודמים של הלהקה. בינתיים, פרי לא בזבז זמן. הוא הקים את "The Joe Perry Project", והוציא במהירות את האלבום "Let the Music Do the Talking" בראשית שנת 1980. הסאונד הגולמי של הלהקה החדשה ועבודת הגיטרה הייחודית של פרי זכו לביקורות חיוביות, אבל עדיין היה ברור שהקסם של "אירוסמית'" היה קשה לשכפול.
וזה לא נגמר בכך. גם Brad Whitford, הגיטריסט הנוסף של "אירוסמית'", עזב את הלהקה בשנת 1981 כדי להמשיך בפרויקט חדש, "Whitford/St. Holmes", עם הסולן Derek St. Holmes שעבד עם Ted Nugent. זה הוסיף עוד יותר לאתגרים בפניהם עמדה "אירוסמית'", מכיוון שהלהקה איבדה כעת את שני הגיטריסטים שלה. עזיבתו של ויטפורד הדגישה את המשבר המעמיק בתוך הלהקה והעצימה את מאבקה לשמור על הזהות והסאונד שלה.
השנים שלאחר עזיבתו של פרי היו מאתגרות מאוד עבור "אירוסמית'". הלהקה הוציאה אלבומים שלא הצליחו לשחזר את התהילה. בעיות שימוש בסמים המשיכו ללוות את החברים, והפריעו עוד יותר למאמציהם לתבוע מחדש את מעמדה של הלהקה בעולם הרוק. עם זאת, הסיפור קיבל תפנית דרמטית בשנת 1984 כאשר פרי וטיילר התחברו מחדש, מה שהוביל לחזרתם של פרי ווייטפורד ללהקה. האיחוד הזה סימן את תחילתו של קאמבק יוצא דופן עבור "Aerosmith", אשר הגיע לשיאו בהוצאת האלבום המצליח "Permanent Vacation" בשנת 1987 ומאוחר יותר "Pump" ב-1989 וכמובן האלבום הנמכר ביותר של הלהקה "Get A Grip" ב- 1993.
בדיעבד, 28 ביולי 1979, לא היה רק היום שבו ג'ו פרי עזב את "אירוסמית'"; זה היה גם תחילתו של פרק חדש שיוביל בסופו של דבר לאחד הקאמבקים הגדולים בתולדות הרוק.
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט
Yorumlar