top of page
תמונת הסופר/תFaceOff - עימות חזיתי

The Stooges - Raw Power

קורט קוביין אמר שזה האלבום שהכי השפיע על הצליל של "נירוונה".

ת'רסטון מור מ"סוניק יות'" ציין שהאלבום הזה סייע לעצב אותו מוזיקלית.

ג'וני מאר מ"הסמית'ס" אמר שזה האלבום האהוב עליו ביותר.

"גאנז אנד רוזס", "דף לפארד" ו"רד הוט צ'ילי פפרס" ביצעו שירים מתוכו.


גבירותיי ורבותיי, בואו לקרוא על אחד מהאלבומים הכי משפיעים ברוק, בואו להאזין איך מייצרים היסטוריה ב- 30 דקות..


האלבום "Raw Power" הוא אלבום האולפן השלישי של "The Stooges" (בכותרת האלבום "Iggy and the Stooges"), אשר שוחרר ב- 7 לפבראור 1973.


הסיפור של האלבום הזה מתחיל בשברי הריסות. שברים של להקה מפורקת שהבסיסט שלה Dave Alexander מכור לאלכוהול, להקה שהזמר המוביל והכריזמטי שלה נאבק בהתמכרות להרואין, להקה שאחרי שני אלבומים לא ממש מצליחים חברת התקליטים שלה החליטה שלא לחדש לה את החוזה. במצב דברים זה מבקרי המוזיקה והקהל תהו האם הלהקה תמשיך בכלל להתקיים.


אבל אז קורה דבר מופלא. David Bowie אשר בשנת 1971 רואה את הלהקה בהופעה במהלך ביקורו בארה"ב, מתרשם מאוד מהיכולות שלה ושל איגי פופ בפרט. הוא לוקח את Iggy Pop תחת חסותו, מסייע לו להשתקם ופועל להחתמתו על חוזה חדש דרך חברה שבעליה הינו Tony Defries, מנהלו של David Bowie.


בשנת 1972 עובר איגי לאנגליה ומתחיל להרכיב את הלהקה החדשה שתלווה אותו. הוא לוקח איתו את הגיטריסט James Williamson שהחל משנת 1970 שימיש כגיטריסט שני בהופעות הלהקה ואת המתופף Scott Asheton. לאחר שהחיפושים הקדחתניים למציאת בסיסט עלו בתוהו, מחליט איגי בעצתו של וויליאמסון להסיט את הגיטריסט Ron Asheton לעמדת הבס, וכך הושלם ההרכב שיקליט את המאסטרפיס "Raw Power".


מי שאחראי על כתיבת החומרים לאלבום הם Iggy Pop וג'יימס וויליאמסון, אשר חלקו ביניהם את מלאכת היצירה.


שמו של האלבום "Raw Power" פשוט מייצג בצורה הטובה ביותר את מה שקורה בפנים. תצוגה של כח בוסרי, עוצמתי ומחוספס, אשר תניח בין יתר את אבני היסוד לכינונם של סגנונות הפאנק והגראנג'.


שיר הנושא מתאר את "האתוס" הרוקנרולי של "סקס, סמים ורוקנרול" כ"כוח גולמי". איגי התייחס פה לכח הגולמי הזה כמשהו שיכול לבנות ולהקים אדם מהקרשים, אך גם יכול לפרק ולהרוס. ריף הפסנתר הפשוט והרוקנרולי מנוגן כאן על-ידי איגי, אשר גם פותח את השיר עם "גרפס", כן, כן. "גרפס" שהוקלט בטעות והושאר כך בעריכה.


שיר הפתיחה העוצמתי "Search and Destroy" נכתב בעקבות כתבה בעיתון "Time" שקרא איגי פופ על מלחמת ויטנאם. ובמלחמה כמו במלחמה, הגיטרה של James Williamson יורה בנו צרורות, הבס של Ron Asheton מתגלגל לעברנו כמו רימון רסס, התופים של Scott Asheton מפילים עלינו פצצות "נאפלם" מהשמים והשירה של Iggy Pop מסתערת קדימה במלוא המרץ. לא לחינם הזמר ויוצר הנרי רוליס קיעקע את כותרת שיר הפתיחה על זרועו, לא סתם השיר הזה מוופיע ברשימת 500 השירים הגדולים בכל הזמנים של מגזין הרולינג סטון.


הקטע השני "Gimme Danger" הינו אחד מתוך שני קטעי "בלדה"שחברת התקליטים "Columbia" דרשה שהלהקה תכלול באלבום, אחת בכל צד של הויניל. המילים לשיר נכתבו על-ידי איגי פופ באחד משיטוטיו בהייד פארק שבלונדון. הוא כתב אותו על הבחורה שחשש שפשוט תהרוס אותו - Johanna. הוא כתב עליה גם את השיר "Johanna" מתוך האלבום "Kill City" משנת 1977. וויליאמסון כתב את השיר על גיטרה אקוסטית שגם מככבת פה באופן נדיר לצד החשמלית המחוספסת.

(Photo: Mick Rock, Sony Music)


ה"בלדה" השניה שחברת התקליטים דרשה שתיכלל באלבום הינה "I Need Somebody" והיא ממוקמת כשיר השני בצד השני של הויניל. זה קטע בלוז איטי ומחוספס שכולל שירה מצמררת ומהפנטת של איגי.


מעבר לשתי "הבלדות" הנ"ל האלבום הזה הוא פצצה חשמלית מתקתקת. "Your Pretty Face Is Going To Hell" אשר נקרא במקור "Hard to Beat" הוא קטע רוקנרול מרושע ואכזרי, "Penetration" הוא קטע אפל ומאיים עם נגיעות פסיכדליה, את "Shake Appeal" יכלו לכתוב הרולינג סטונס אחרי בליעת קקוטייל סמים ממריצים ו- "Death Trip" הוא אכן "טריפ הורג" אחד ארוך, שלוקח אותנו לטיול בן 6 דקות בליווי גיטרות מנסרות עד לסיומו של האלבום.


מי שהפיק את האלבום בפועל היה Iggy Pop, אך בסיום ההקלטות חברת התקליטים סברה שנכון יהיה להעביר את ההקלטות לדייויד בואי על-מנת שיטפל בהן. בסופו של דבר David Bowie ששהה אז בלוס אנג'לס קיבל לעריכה 7 מתוך שמונת שירי האלבום. הוא התקשה מאוד לבצע את עבודתו הואיל והאלבום הוקלט בצורה פרימיטיבית על מספר ערוצים בודדים. התוצאה היתה הרת אסון עבור איגי וויליאמסון שממש לא אהבו אותה. אבל למי איכפת אם חברת התקליטים מרוצה? היא הקפידה לציין את שמו של בואי באופן מובלט כמי שהפיק את האלבום יחד עם Iggy Pop.


בסופו של דבר הצדק נעשה עם ההקלטות שנים לאחר מכן, כאשר בשנת 1997 שוחרר רמיקס של האלבום שכולל את ההפקה המקורית של איגי פופ.


מעניין לציין שהזמר Bruce Dickinson זכה אף הוא לקרדיט כמפיק בפועל של ההוצאה המחודשת משנת 1997.


להאזנה לאלבום במיקס של איגי פופ: Spotify


להאזנה לאלבום במיקס של דייויד בואי: Spotify


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

212 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

bottom of page