אין מה לומר, אי אפשר לעצור את "המנסר מטקסס", כמויות היצירה שנשפכות ממנו פשוט לא מפסיקות. ב- 24 לספטמבר 2021 הוא עשה זאת שוב, עם האלבום "Marching In Time", החמישי של ההרכב שלו "Tremonti".
אחרי אלבום הקונספט השאפתני "A Dying Machine" החליט Mark Tremonti לעצור רגע בצד, לקחת אוויר ו"לצעוד בזמן" עם חזרה למבנה שירים פשוט ומסורתי יותר. אבל שלא תבינו לא נכון, הגם שלא מדובר באלבום מורכב כמו קודמו, גם הפעם כל אחת מהרצועות ב- "Marching In Time" היא סיפור בפני עצמו, רק שהפעם זה קורה ללא כל ניסיון לטוות איזשהי "תימה" מרכזית או "נרטיב" שיקשרו ביניהם.
האלבום "Marching In Time" ממשיך את הקו המוסיקלי הכסחני, החזק, האגרסיבי וחסר הרחמים של Mark Tremonti. כפי שסיפרנו בעבר, ההרכב הזה הוא המקום בו מארק מוציא החוצה את כל האגרסיות אותן הוא לא יכול להוציא ב- "Alter Bridge". כמו באלבומים הקודמים, השירים גם כאן בנויים על ריפים חזקים ומובילים שמשולבים בסולואים עוצמתיים ומופתיים. לדעתנו, טרמונטי לקח פה כמה צעדים קדימה מבחינת יכולת הכתיבה, המלודיה והרכות וזה מתבטא גם בטקסטים. יש כאן מספר שירים שמלווים בקטעים רכים יותר, מלטפים יותר ויש כאן גם טקסטים שמדברים על אבהות, בדידות ונושאים אישיים, יותר מבעבר. אבל יותר מכל, Mark Tremonti פשוט מתעלה על עצמו באלבום הזה מבחינת השירה והיכולות הווקאליות. זהו, אתם כבר לא יכולים להגדיר אותו רק כ"גיטריסט". מארק הוא גם "סולן" והוא זכאי לתואר הזה בזכות ולא בחסד.
אנחנו חייבים לציין את התוספת החדשה להרכב, המתופף Ryan Bennett. אנחנו יודעים כמה זה קשה לעמוד בקצב ובעוצמה של מארק והמתופף הקודם Garrett Whitlock עשה זאת בגבורה, אך ריאן פשוט מתעלה על המנהיג שלו. יש שירים באלבום שמרגישים את התופים יותר מאשר את הגיטרות של מארק, דבר שלא קרה מעולם ונחשב לבלתי נתפס. הטכניקה והעוצמה של ריאן משתלבים בצורה מופלאה ולעיתים אפילו מובילים את הריפים של מארק.
למרות שאינו מחדש הרבה או מציע משהו ממש שונה, "Marching In Time" בכל זאת מצליח להכניס קצת רעננות וחדשנות לנוסחא המופלאה של "Tremonti" ומאפשר לנו להתמסר לריפים, לתופים ולשחרר אגרסיות ללא רחמים.
הנוסחא של טרמונטי החלה להתגבש באלבום "Cauterize" והיא ממזגת בין ת'ראש מטאל מודרני למלודיה. Mark Tremonti הלך ושכלל את הנוסחא הזאת מאלבום לאלבום, אבל נדמה שהפעם הוא מביא אותה לכדי שלמות. מצד אחד יש כאן אלמנטים שמשמשים כ"עמוד השדרה" של הסאונד של הלהקה. שירה נקייה, פזמונים סוחפים ואמוציונליים, וריפים כבדים ואגרסיביים מושפעי ת'ראש וספיד מטאל שמהווים את ה- DNA של ההרכב. אבל הפעם יש כאן גם משהו נוסף. לא ברור איך Mark Tremonti הצליח לעשות זאת, אבל בכל אחד מ- 12 שירי האלבום יש את ה"הוק" הקליט הזה שפשוט תופס את המאזין ולא מרפה.
אנחנו מקבלים את כל זה כבר בשיר הפתיחה "A World Away". ריף אפל וכבד שהולך ומתפתח לת'ראש מהיר ועצבני עם סאונד שיזכיר לכם את "מטאליקה", אבל גם את מה ש- "Tremonti" עשה באלבומים כמו "Cauterize" ו- "Dust". ואז מגיעה לה השבירה לקצב איטי יותר שמאפיין את הבתים ומשם אנחנו חוזרים למקצב המהיר במהלך הפזמון, שם מתגלה הגאונות של Mark Tremonti שמצליח להלביש על המקצב הת'ראשי מלודיה של שיר פופ קליט והוא עושה את כל זה מבלי להישמע קיטשי, אפילו לא בקטע המעבר השקט שמתחיל בדקה 2:42 ומדגיש את היכולות הווקאליות שלו שרק הולכות ומשתפרות מאלבום לאלבום. והטקסטים? איזה מילים הורסות ומעוררות מחשבה כתב טרמונטי:
"I swear that I will leave today
Another life, a world away
I've never felt an ounce of love
It's not my home, and it never was.."
היופי המוזיקלי הזה שמשלב בין ריפים אכזריים למלודיה מתקתקה מלווה אותנו לאורך כל האלבום. ב- "Now and Forever" לא צריך אפילו להמתין לפזמון כדי לחוות את השירה המלודית שמרחפת מעל הריף המנסר. על "If Not for You" אין בכלל על מה לדבר, תעדנו קצת את אפקט הגיטרה ותנו לשיר הזה הפקה יותר רכה והוא יכול להפוך ללהיט בכל מצעד מיינסטרים. הלחנים הקליטים והסוחפים לא פוסחים על אף אחד מהשירים באלבום. בין אם מדובר בבלדה כמו "The Last One of Us" או שיר שבחלקו משדר תחושה מינימליסטית כמו "Bleak", בין אם מדובר בשירים עם "חותמת הסאונד" של ההרכב, כמו "Thrown Further" או "Let That Be Us" ובין אם מדובר בקטעים עם ניחוח פרוגרסיבי כמו שיר הנושא "Marching in Time" שגם סוגר את האלבום.
לסיכום, ניתן לומר ש- "Marching In Time" עושה השימוש בהרבה מהמרכיבים העיקריים שמלווים את ההרכב "Tremonti" לפחות מאז האלבום השני, אבל הוא מערבב גם קצת נגיעות יותר חדשניות, בעיקר בהפקה המהודקת שמספקת לאלבום הזה תחושת רעננות. האלבום הזה ללא ספק מציג את תהליך ההתבגרות של Mark Tremonti ככותב, כמבצע וכסולן ולמרות שהוא כנראה לא ייזכר כאחד מהאלבומים הגדולים בקריירה הענפה של הגיטריסט האגדי שהחלה עוד עם "Creed", עדיין מדובר באלבום קליל, קליט וממש כיף להאזנה.
להאזנה לאלבום ב: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט
Comments