ב- 21 לנובמבר, 1983, "U2" הוציאו את מיני אלבום ההופעה "Under a Blood Red Sky".
האלבום מנציח את "U2" ברגע מרכזי בקריירה שלה, כשהיא מחזקת את המוניטין שלה כלהקת הופעות עוצמתית ודינמית. זו לא סתם הופעה זה מסמך היסטורי שמתעד את העלייה המטאורית של "U2" לגדולה ומסמן את הנקודה בה פרצה לתודעה העולמית. הכותרת של האלבום לקוחה ממילות השיר "New Year’s Day", מתכתב עם הנושאים עליהם כתבה הלהקה באותה תקופה, של מאבק פוליטי וחוסן אנושי. האלבום וסרט הווידאו הנלווה אליו שיצא זמן קצר לאחר מכן, "Live at Red Rocks: Under a Blood Red Sky", מציגים את האנרגיה הלוהטת של הלהקה בהופעה חיה, כמו גם את השלב באבולוציה שלה בו הפכה לתופעה עולמית.
האלבום הוקלט במהלך סיבוב ההופעות שנועד לקידום האלבום "War", והוא כולל שמונה שירים שהם לא רק אוסף של הקלטות מאותו סיבוב ההופעות, אלא עדות למחויבות של הלהקה למוזיקה ולמסר שלה. האלבום משדר את האנרגיה הגולמית של הלהקה באותם שנים, כשהיא נשמעת עדיין לא מלוטשת, אך אנרגטית ונלהבת. הסאונד וסגנון הפוסט-פאנק המוקדם של "U2" מוגבר כאן באמצעות השירה העוצמתית של Bono ונגינת הגיטרה הכל-כך ייחודית של The Edge. שירים כמו "Gloria" ו-"I Will Follow" מדגימים את היכולת של הלהקה ליצור על הבמה המנונים נצחיים בעלי אנרגיה מחשמלת.
חטיבת הקצב, שכוללת את הבס הפועם של Adam Clayton (עם סולו קטן ב- "Gloria") והתיפוף המדויק של Larry Mullen Jr., עובדת כאן בצורה מהודקת אך אקספרסיבית, גורמת לשירים כמו "11 O'Clock Tick Tock" ו-"The Electric Co" להתעלות על גרסאות האלבום עם הרבה עוצמה ומומנטום.
ביצוע ההופעה המושלם של "Sunday Bloody Sunday" הוא כנראה גולת הכותרת של האלבום. ההקדמה האייקונית של בונו: "This song is not a rebel song..." והתחינה הנלהבת שלו לשלום, משלימים את ריף הגיטרה העוקצני והצ'יקצ'וקים של The Edge. הם נחרטו לנצח כרגע שהעלה את "U2" לתהילת עולם, כשהקהל המשולהב רק מוסיף לשיר האלמותי הזה תהודה רגשית. גולת כותרת נוספת באלבום היא השיר "New Year’s Day", שבו משחק הגומלין של הלהקה יוצר נוף סאונד עוצמתי, כאשר The Edge ממחיש את הכישרון האדיר שלו בנגינה על הפסנתר והגיטרה לסירוגין ושירת קולות רקע משלימה ומדויקת.
האלבום הופק על ידי Jimmy Iovine, באופן הממחיש את הגולמיות והבוסריות של ההופעות החיות של "U2" באותה תרופה, מבלי ללטש אותן יתר על המידה. הוא אפילו השאיר טעויות קטנות כמו בסולו של The Edge בשיר "Party Girl" כפי שהן, באופן שמוסיף לאותנטיות של אלבום ההופעה הזה. התרומה של הקהל כמו בקטע הסיום של "40" והתקשורת הספונטנית של בונו איתו, רק מעצימים את חוויית ההאזנה לאלבום, וגורמים למאזין להרגיש חלק בלתי נפרד מההופעה.
סרט ההופעה, "Live at Red Rocks: Under a Blood Red Sky", שצולם ב-5 ביוני 1983 באמפיתיאטרון Red Rocks בקולורדו, משלים את ההאזנה לאלבום הזה עם הופעה מדהימה ואייקונית. למרות גשם זלעפות ואתגרים לוגיסטיים, הלהקה סיפקה סט היסטורי של 13 שירים (17 שירים בגרסת 2008 של ה- DVD), כשהיא "שורפת" את הבמה על רקע הלפידים הבוערים שמעליה.
האלבום "Under a Blood Red Sky" מציג את "U2" על סף הפריצה הגדולה שלהם. הוא מגשר בין שנות הפוסט-פאנק המעצבות שלהם לבין העלייה שלהם לתהילת עולם עם "The Joshua Tree". הוא מנציח את "U2" ברגע היסטור, על הבמה, במופע עתיר אנרגיה ותשוקה. הצלחת האלבום עזרה לבסס את המוניטין של "U2" כלהקת הופעות שחובה לראות בלייב והרחיב את בסיס המעריצים שלה אל מעבר לאירופה, לארצות הברית ולעולם כולו.
להאזנה: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט
Comments