היום, 13 ליוני, הוא יום מיוחד ללהקת "Uriah Heep" ששניים מאלבומיה חוגגים היום יומהולדת בהפרש של 5 שנים בדיוק.
ונפתח עם האלבום הראשון, "...Very 'Eavy ...Very 'Umble" שהוא גם אלבום הבכורה של הלהקה ששוחרר בשנת 1970.
שנת 1970 הייתה שנה טובה מעולה במוזיקה. הזרעים שנשתלו על-ידי להקות הרוק הגדולות של העשור הקודם, הפכו לשני גזעי עץ סקויה אדירים בדמות ז'אנרי ההארד רוק והמטאל.
בפברואר 1970 משחררת "Black Sabbath" את אלבום הבכורה שלה "Black Sabbath" ומגלה לעולם את הריפים המושחזים והמנסרים של טוני איומי. בהמשך אותה שנה ב- 3 ליוני מוציאה "Deep Purple" את האלבום "In Rock" - אלבומה הראשון של הלהקה עם הסולן Ian Gillan והבסיסט Roger Glover, אלבום פורץ דרך שהגדיר את סגנון ההארד רוק וההבי מטאל והוכיח שזמרים לא חייבים לשיר בקול ענוג וצלול, אלא יכולים גם לשאוג ולצרוח. להשלמת התמונה נציין כי בהמשך אותה שנה שחררה "Black Sabbath" את אלבומה השני "Paranoid" אשר קיבע סופית את הצליל המטאלי והמתכתי שיהוו את הבסיס היצוק עליו נבנו שני הז'אנרים האמורים.
משום מה לא רבים זוכרים אבל באותה שנה קסומה שחררה "Uria Heep" את אלבום הבכורה שלה, אלבום אשר גם לו השפעה מסויימת על התפתחות הז'אנרים.
אין חולק על כך שהאלבום אינו מגיע ברמתו לאלבומים האחרים ששחררו באותה שנה ושאותן הזכרנו לעיל, אך עדיין מדובר באלבום אשר ללא ספק יש לו השפעה על התפתחות הז'אנרים.
האלבום מציג לנו להקה שעדיין מחפשת את עצמה ושעדיין לא עיצבה את הצליל שיגדיר אותה בהמשך הדרך, עם שירים הנעים בין הבי מטאל ראשוני "Gypsy", דרך הארד-רוק בסיסי "Walking in Your Shadow" ועד לפרוגרסיב רוק "Wake Up" ואפילו בלוז "Lucy Blues" וסופט רוק (האזינו לבלדה המדהימה "Come Away Melinda" ותשמעו שם קצת מ- "Barcley James Harvest").
יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה שמדובר בלהקה שהיתה שותפה חשובה בסצינה ההולכת ומתהווה אשר תגדיר בהמשך את ז'אנרי ההארד רוק והמטאל. האזינו לדוגמא לריפים בשיר הפתיחה של האלבום "Gypsy" ובשיר "Bird Of Pray" (שנמצא רק בגירסה האמריקאית) ותבינו על מה אנחנו מדברים.
אוריה היפ החלה את דרכה כלהקת "Spice" עוד בשנת 1967. הלהקה מנתה אז ארבעה חברים: Mick Box בגיטרה ובשירה, David Byron בשירה, Paul Newton ו- Alex Napier בתופים.
ביולי 1969 נכנסת הרביעיה להקלטת האלבום נושא סיקורנו כשהיא עוד נושאת את השם "Spice". הם מצרפים אליהם את נגד הסשנים Colin Wood שהיה מורה במקצועו כנגן קלידים, וזאת בעצת מנהל חברת התקליטים שלהם. במהלך אותו סשן מקליטה הלהקה שני שירים. הראשון, הבלדה המדהימה "Come Away Melinda" שכתבו זמר הפולק האמריקאי Fred Hellerman ו- Fran Minkoff וביצע במקור הזמר Harry Belafonte בשנת 1963. השני, השיר הפרוגרסיבי שסוגר את האלבום "Wake Up (Set Your Sights)", שכתבו בוקס וביירון.
הסשן הזה עם נגן קלידים, הרגיש ללהקה נכון והכניס בהם את הרצון לחפש קלידן שילווה אותם באופן קבוע כחבר מן המניין. הבסיסט פול ניוטון מציע את שמו של Ken Hensley והלהקה מחליטה להזמינו להצטרף ללהקה. זה היה מהלך שהביא עימו שינוי מהותי בסאונד של הלהקה.
הנסלי היה חבר בהרכבים "The Gods", "Head Machine" ו- "Toe Fat" איתם זכה להקליט מספר אלבומים. עם צירופו של הנסלי שינתה הלהקה את שמה לאוריה היפ, על שמה של הדמות המפורסמת מהספר דייויד קופרפילד.
קן הנסלי היה כותב מוכשר ומחונן, אשר מעבר לעבודת הקלידים המדהימה שלו ידע לנגן גם על גיטרה ולשיר, ובכך תרם רבות לגיוון והעשרת הצליל של הלהקה.
עם זאת, במקרה הסציפי הוא הצטרף ללהקה לאחר שמרבית החומר לאלבום היה כבר כתוב ואפילו מוקלט (שני השירים שהזכרנו לעיל), ולכן ההשפעה שלו באלבום הזה היתה מינורית ביחס לאלבומים הבאים. למרות שכאמור לא ניתנה להנסלי הזדמנות להוכיח את יכולותיו במקרה הזה, הוא עדיין הצליח להותיר חותם מהותי על שירים כמו "Gypsy" שהדי אורגן ההאמונד שלו עם הצליל המלוכלך , מהדהדים באוזנינו גם 50 שנים אחרי...
מצער לציין שהאלבום הזה קיבל ביקורות גרועות עם צאתו. הכתבת Melissa Mills ממגזין הרולינג סטון פתחה את הסקירה שלה על האלבום במילים: "אם הלהקה הזאת תצליח בסופו של דבר, אני אתאבד. כבר מהתו הראשון אתה יודע שאינך מעוניין להמשיך ולהקשיב...". למזלה של מליסה מילס הנייר סופג הכל ואף אחד לא תפס אותה במילה. למרות זאת וחרף האמור, 50 שנה לאחר מכן, ניתן לשמוע עדיין את צחוקו המתגלגל של מיק בוקס, אשר ממשיך להנהיג את הלהקה ביד רמה, להופיע איתה ולשחרר אלבומים לא רעים בכלל.
עד היום שחררה הלהקה 25 אלבומי אולפן, 18 אלבומי הופעה ואין ספור אוספים. הלהקה ממשיכה להופיע עד היום ולמלא אולמות ללא כל קושי. רק כדי לסבר את האוזן, הלהקה ביקרה בארץ כבר 4 פעמים כאשר לעיתים כל ביקור כולל יותר מהופעה אחת.
לפני סיום, כמה מילים על האלבום השני שחוגג היום יומהולדת "Return to Fantasy". זהו אלבומה השמיני של הלהקה ששוחרר בשנת 1975 (8 אלבומים ב- 5 שנים!!! ומליסה מיילס לא התאבדה כפי שבטיחה אבל בטוח אכלה את הכובע).
זה האלבום הראשון של הלהקה עם הבסיסט האגדי John Wetton ("פאמילי", "קינג קרימזון", "רוקסי מיוזיק", "UK", "ווישבון אש", "אסיה" ועוד), שבדיוק אתמול היה אמור לחגוג את יום הולדתו. האלבום ממשיך את ההתנסות שהתחילה הלהקה באלבומים "Sweet Freedom" ו- "Wonderworld" ואת החיפוש אחר תחומי מוזיקה חדשים, אך הוא שומר על מכנה משותף כבד יותר מקודמיו.
אמנם האלבום מוצא את הלהקה מעט אחרי השיא שלה מהמחצית הראשונה של שנות ה- 70, אך הוא עדיין אלבום לא רע שכולל בין היתר את שיר הנושא. שיר הארד רוק חזק שנמצא בסטליסט של הלהקה גם בהופעותיה האחרונות.
ועכשיו בוא להאזין לאלבומים:
"...Very 'Eavy ...Very 'Umble": Spotify, Apple Music
"Return to Fantasy": Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט
Comments