top of page
תמונת הסופר/תFaceOff - עימות חזיתי

Van Halen - 5150

פינה בקטנה...


והפעם על ההרכב "Van Hagar"....


לא.. אין באמת הרכב כזה, אבל היו כאלה וביניהם חברת התקליטים וורנר, שהציעו לשנות את שמה של "Van Halen" לאחר הצטרפותו של הזמר Sammy Hagar ללהקה.


ב- 24 למרץ 1986 שוחרר האלבום הראשון של הלהקה בהרכב עם Sammy Hagar והוא נקרא "5150" – על שם האולפן פרטי של Eddie Van Halen. המספר "5150" מתייחס גם לסעיף החוק בקליפורניה המאפשר לעצור אדם שנחשד כחולה נפש וכסכנה לציבור.


האלבום זינק הישר למקום הראשון בבילבורד 200 האמריקאי, כשהוא עוקף אפילו את האלבום הקודם של הלהקה "1984" שנכנס רק למקום השני.


לאחר הפרידה מ- David Lee Roth ואן הלן התקשה למצוא מחליף שייכנס לנעליו של הזמר הכריזמטי והפופולרי. לאחר שרשימה ארוכה של זמרים שנשקלו כמחליפים ל- David Lee Roth נדחתה על-ידי חברי הלהקה, הופנה Eddie Van Halen, ביולי 1985, לזמר להקת "Montrose" לשעבר - Sammy Hagar. מי שהפנה את אדי היה המכונאי שעבד על למבורגיני שלו. הפעם זה היה בול מה שהלהקה חיפשה והם מיד החלו לעבוד על שירים חדשים לאלבום.


מי שהפיק את האלבום הוא לא אחר מאשר Mick Jones גיטריסט ומנהיג להקת "Foreigner".


לאלבום הזה יש סאונד שונה ומיוחד, כנראה שילוב של טביעת היד של Mick Jones, יחד עם התוספת המרעננת של Sammy Hagar, התופים האלקטרונים והסינתסייזרים של שנות השמונים.


מהאלבום שוחררו חמישה סינגלים מצליחים.


השיר "Why Can't This Be Love" אותו כתב Eddie Van Halen על Oberheim OB-8 סוג של סינתסייזר שהיה ברשותו. סביר להניח ששיר עם מילים כאלה לא היינו מקבלים בתקופת David Lee Roth, אבל אצל סמי הגר הסנטימנט עובד, והוא עובד ומוכר טוב. זה היה הסינגל הראשון של הלהקה עם Sammy Hagar כסולן. הוא לקח את הלהקה לכיוון בוגר יותר, מלודי יותר וכמובן מסחרי יותר.


הקטע "Dreams" שהינו אחד השירים האופטימיים שאנחנו מכירים, היה הסינגל השני ששוחרר מהאלבום. זה שיר שמדרבן אותנו לרדוף אחרי החלומות שלנו ולעולם לא לוותר. מעניין לציין ש"ואן הלן" סירבו לשחרר קליפים לשירים מהאלבום "5150", אז חברת התקליטים וורנר הכינו קליפ לשיר הזה באמצעות קטעי צילום של "המלאכים הכחולים" של חיל הים האמריקני, בביצוע מגוון פעלולים אוויריים. הוויזואל הזול הפך ללהיט מפתיע ב- MTV וחיל הים האמריקאי השתמש בו כחלק ממאמצי הגיוס שלהם.


הבלדה המצליחה "Love Walks In" הוא בעצם שיר על חייזרים שיכול להתפרש כמטאפורה לאהבה חדשה. זה היה אחד השירים הראשונים שהלהקה כתבה יחד בהרכב החדש שלה. תאמינו או לא, אבל Sammy Hagar מאמין גדול בתאוריית החייזרים ובראיון שלו למגזין Guitar הוא ציין כך: ""אני מאמין בתוקף - ראיתי, הרגשתי, פנו אלי שלוש או ארבע פעמים שונות. קיבלתי מידע שחשוב היה לחיי מאותם יצורים, והם השתמשו בי. אני הולך להישמע כמו משוגע כאן, אבל הם השתמשו בי בצורה ניסיונית. הדרך הקלה ביותר לנסח זאת היא שהם הורידו את מידע מהמוח שלי. כשהייתי בן 19 או 20 בערך הם הורידו את כל מה שהיה בראש שלי. ותפסתי אותם עושים את זה! התעוררתי באמצע הלילה וחשבתי 'מה קורה?' הם היו כמו, 'אוי אלוהים, הוא מתעורר!' אבל כל זה היה טלפתיה - לא נאמרו מילים. וברגע שהתעוררתי - כנראה הייתה השעה שלוש לפנות בוקר - כל החדר שלי היה כל כך בהיר שבקושי יכולתי לפקוח את עיניי. הייתי ער לגמרי, לא יכולתי לזוז, עיניים פקוחות, חדר לבן, הם עדיין התנתקו - וכשעשו זאת, זה פשוט היה באנג! הכל חזר לשגרה, חזרה לשחור. רעדתי, כמעט התעלפתי, הבטן שלי התהפכה כמעט הקאתי, זה היה כל כך מפחיד. זה סיקרן אותי. קניתי טלסקופ והתחלתי לקרוא ספרי עב"מים ופשוט נכנסתי לכל העניין. ומאז התקיימו שלושה או ארבעה מפגשים אחרים עם אותה קבוצת אנשים. אני לא יודע מי הם, אבל במוחי החלטתי שקוראים להם "The Nine", מכיוון שהם מהמימד התשיעי. גם לחברת ההוצאה שלי קראתי "Nine Music" על שמם. זה דבר מטורף, בנאדם. אבל בעיניי, כל מי שחושב שאנחנו היחידים כאן, למרות עצום היקום כולו, הוא משוגע. צריך להרחיק את האנשים האלה - ולא את החבר'ה שהיה להם מגע עם חייזרים."


הסינגל הרביעי היה "Best of Both Worlds", שיר אותו הגר כתב על העתיד הורוד שהוא צופה ל"ואן הלן" ולעצמו. מעניין שהלהקה בחרה להכתיר את אלבום האוסף השני שלה ששוחרר בשנת 2004, באותו השם, שכן הוא כלל שירים משתי התקופות העיקריות של הלהקה, זו של David Lee Roth וזו של Sammy Hagar.


הסינגל החמישי והאחרון ששוחרר מהאלבום היה "Summer Nights" אשר נפתח עם אינטרו הגיטרה של אדי. זה היה השיר הראשון שסמי הגר הקליט עם "ואן הלן" כשהצטרף ללהקה. הגר מספר בספרו "Red: My Uncensored Life In Rock": "התחלנו לנגן, והמהנדס דון לנדיי הקליט את כל מה שעשינו. המצאתי את השורה הראשונה במקום: 'לילות קיץ והרדיו שלי'. זה פשוט קפץ לי לראש בפעם הראשונה ששמעתי את הריף הזה. את שאר השיר אילתרתי תוך כדי תנועה. אדי היה בהלם. לדייב כנראה לא היה קצב טוב והוא לא היה זמר נהדר, לא היה לו מנעד קולי רחב. אני לעומת זאת שרתי על הליינם של הגיטרה של אדי".


האלבום מכר למעלה מ- 6 מיליון עותקים בארה"ב בלבד, סיפתח בהחלט נאה, במיוחד בהתחשב שמדובר בגלגול השני של הלהקה ללא הזמר הכריזמטי שלה - David Lee Roth.


להאזנה לאלבום: Spotify, Apple Music


אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!

"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


 נהנים מהבלוג? הירשמו לקבל את הפוסט הבא ישירות למייל !!

תודה רבה על ההרשמה!

bottom of page