ב- 23 למרץ, 1979 הוציאה "Van Halen" את אלבומה השני "Van Halen II".
לאחר ההצלחה הגדולה של אלבום הבכורה "Van Halen" שיצא בשנת 1978, הציפיות מהלהקה לקראת אלבום ההמשך היו בשמיים. על-מנת לעמוד בציפיות הלכה "ואן הלן" על בטוח ונשארה באזור הנוחות שלה, עם אותן "נוסחאות" מוזיקליות של הארד רוק לפנים, אנרגיה מדבקת ועבודת הגיטרה פורצת דרך של Eddie Van Halen, אבל עם שינוי ומתיחה קלה של הסאונד לכיוון קליל ופופי יותר.
רבים מהשירים באלבום נכתבו עוד לפני יציאתו של אלבום הבכורה "Van Halen", והיו חלק מהדמואים שהוקלטו בשנת 1976 על ידי Gene Simmons.
למרות שהאלבום "Van Halen II" לא ממש משתווה לקסם הגולמי והמהפכני של אלבום הבכורה - "Van Halen", הוא עדיין אלבום מכובד שמציג את החופש והביטחון ההולך וגדל של הלהקה ואת יכולת כתיבת השירים שלה.
האלבום יוצא לדרך עם "You're No Good", גירסת כיסוי לשיר של Betty Everett משנת 1963, שזכה לפופולאריות על ידי Linda Ronstadt. למרות שהלהקה נותנת לו פרשנות כבדה ואגרסיבית יותר, אנחנו חייבים לומר שזו בחירה מוזרה לפתוח איתה את האלבום שמציגה את ההפקה החלקה והידידותית יותר של האלבום. את האינטרו לשיר מנגן Michael Anthony על הבס עם אפקט פלנג'ר, ואחריו מגיעה הגיטרה הגונחת של Eddie Van Halen, עם צלילים עולים ויורדים עליהם הוא שולט באמצעות עוצמת הווליום של הגיטרה.
אחריו מגיע הסינגל והלהיט "Dance the Night Away" - אחת מהרצועות הגדולות והיפות של האלבום. עם קצב הקליפסו הקופצני והפזמון המדבק שלו, זהו ללא ספק אחד הרגעים הידידותיים ביותר לרדיו של "ואן הלן" אשר ממחיש את הפזילה שלהם לכיוון הפופ היותר מסחרי אשר יאפיין את להיטי הלהקה מספר שנים מאוחר יותר.
הקטע השלישי, "Somebody Get Me a Doctor" מחזיר את העוצמה והחספוס, הניזונים מהריפים הצורבים של Eddie Van Halen והיללות הכריזמטיות של David Lee Roth. זו דוגמה קלאסית לאנרגיה הגולמית של "ואן הלן" ולחוצפה השובבה של אלבום הבכורה שלהם.
השיר "Bottoms Up!" הוא שיר בלוז-רוק על סטרואידים, עם אווירה סוערת שמוכיחה את הכישרון של הלהקה ליצר המנונים מהירים. "Outta Love Again" הוא הקטע הכי Fאנקי מבין כל החומרים המוקדמים "ואן הלן", אשר מדגיש את התיפוף הרועם של Alex Van Halen.
הקטע "Light Up the Sky" הוא אחד מהרצועות הכבדות של האלבום, עם עבודת גיטרה מורכבת של אדי, נגינת בס נהדרת של מייקל ואפילו סולו תופים קצר של אלכס, וככזה יש לו ללא ספק מקום של כבוד בקטלוג הלהקה.
הקטע המפתיע של האלבום הוא ללא ספק "Spanish Fly", יצירה אינסטרומנטלית אקוסטית קצרה שמשמשת כמקבילה ה"קלאסית" של "Eruption" מאלבום הבכורה. הנגינה של Eddie Van Halen בהשראה קלאסית מוכיחה שהווירטואוזיות שלו אינה מוגבלת רק לטאפינג ושרדינג חשמליים.
רצועות הסיום, "...D.O.A.", "Women in Love" ו-"Beautiful Girls", מזכירות יותר את הרוח של אלבום הבכורה, במיוחד "Beautiful Girls", שממחיש בצורה מושלמת את אתוס "רוק המסיבות" של "ואן הלן".
בעוד שהאלבום "Van Halen II" לא מתעלה על ההצלחה וה"ראשוניות" של קודמו, הוא חיזק את מעמדה של הלהקה ככוח דומיננטי בהבי מטאל של התקופה. הסינגלים מהאלבום עמדו במבחן הזמן, היוו חלק מהסטליסט בהופעות הלהקה, והושמעו בתחנות רדיו "רוק קלאסי". האלבום מפגין את יכולתה של הלהקה לאזן בין קטעי הארד רוק ללחנים נגישים יותר, נוסחה שתסלול את הדרך ללהיטים העתידיים של הלהקה.
להאזנה: Spotify, Apple Music
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל
Komentáře