ב- 24 ליולי, 1970 "Yes הוציאו את אלבומם השני "Time and a Word".
האלבום מהווה ציון דרך משמעותי באבולוציה של "יס" בדרכה לצליל הרוק המתקדם המורכב שיאפיין אותה בהמשך הדרך ויקנה לה תהילת עולם. האלבום, שיצא בשנת 1970, בולט בשילוב תזמורת סימפונית, מהלך נועז שמייחד אותו מקודמו ומרמז על עתידה השאפתני של הלהקה. האלבום זכה בתחילה לביקורות פושרות והוא חוסה בצילן של יצירות המופת המאוחרות של הלהקה שיצאו בין השנים 1971 עד 1974. עם זאת, זה אלבום ראוי לציון שלוכד את התהליך ההדרגתי של הלהקה ואת המאמצים המוקדמים שלה ליצור צליל ייחודי נבדל מיתר הלהקות בנות זמנם.
עיבודים תזמורתיים:
אחד המאפיינים המובהקים של "Time and a Word" הוא העיבוד התזמורתי של Tony Cox. באותה תקופה, שילוב של אלמנטים תזמורתיים במוזיקת רוק היה מאוד פופולרי, ולכן חברת "Atlantic Records", דחפה את "Yes" לכיוון הזה מתוך מחשבה להגדיל את המכירות. Jon Anderson הסכים ש- Tony Cox יכתוב עיבודים תזמורתיים שילוו את האלבום, אך בסופו של דבר הוספת כלי המיתר והחצוצרות האפילה לעתים קרובות על נגינתה של הלהקה. אומנם, יש הרבה רגעים באלבום בהם השילוב של הסימפוניה תרם לתוצאה הסופית, והוסיף שכבה של תחכום ודרמה. עם זאת, יש קטעים שבהם העיבודים התזמורתיים מרגישים קצת חודרניים והם מאפילים על נגינת. כך או כך, ההתנסות של הלהקה והניסיון שלה לגבש צליל סימפוני, היא עדות לאומץ, לתעוזה ולנכונות של "יס" להתחדש ולקחת סיכונים.
"המיתר האחרון" של Peter Banks:
האלבום "Time and a Word" בולט גם בהיותו האלבום האחרון של "יס" עם הגיטריסט המקורי Peter Banks. בנקס התמודד עם אתגרים משמעותיים במהלך ההקלטה, כולל סכסוכים עם המפיק טוני קולטון ותסכול הולך וגובר מהעיבודים התזמורתיים שהאפילו על עבודת הגיטרה שלו. המתחים הובילו בסופו של דבר לפיטוריו של בנקס באפריל 1970. בנקס פינה את מקומו ל- Steve Howe, שיהפוך לדמות מפתח בהצלחתה ובהתפתחותה של "יס".
קטעים בולטים:
רצועת הפתיחה "No Opportunity Necessary, No Experience Needed" הוא קאבר מחשמל לשיר של Richie Havens. הוא נפתח עם קטע סמפוני שנלקח מהפסקול של המערבון "The Big Country" משנת 1958. גם ההמשך מונע על ידי התוספת התזמורתית הדינמית שמכניסה דרמטיות מבורכת. אבל הקטע הזה בולט הודות לשירה הנמרצת של Jon Anderson עבודת הגיטרה המבורכת של Peter Banks ונגינת הבס המטורפת של Chris Squire שנותנים כולם גוון אנרגטי ונקודת פתיחה גבוהה לאלבום.
הרצועה השנייה "Then" היא אחת המורכבות באלבום וכוללת שינויי מקצב תכופים וצליל עשיר במיוחד. גם כאן נגינת הבס של Chris Squire מבריקה ועבודת הקלידים של Tony Kaye זורחת במיוחד, ומוסיפה עומק ומרקם לקומפוזיציה. העיבוד התזמורתי בשיר הזה משלים את הביצועים המעולים של הלהקה, במקום להאפיל עליה.
הרצועה השביעית "Astral Traveller" מציגה את העניין הגובר של הלהקה בנושאי חלל. נגינת הבס של Chris Squire מאוד יצירתית. היא מניעה את השיר קדימה, ומעגנת את האווירה ה"שמיימית" של השיר. התיפוף שלBill Bruford מדויק ודינמי, כולל כלי הקשה ומעיד על היכולות האדירות שלו.
קטע הסיום ושיר הנושא "Time and a Word" מתכתבים עם נושאים של תקווה והתבוננות פנימה. שיר מלודי בו העיבוד התזמורתי מינימליסטי ומורגש רק לקראת הסוף, בעוד שהשירה של אנדרסון מרגשת וסוחפת את המאזין עד לסיום האפי.
שערוריית העטיפה:
גם לעטיפת האלבום יש היסטוריה מעניינת. העטיפה האירופית המקורית כללה עירום נשי "נועז" בסגנון שמזכיר את סלבדור דאלי. העטיפה הזאת צונזרה במהדורה האמריקאית, שכוללת צילום של הלהקה עם Steve Howe, שלא ניגן אפילו תו אחד באלבום. Howe הופיע גם בקליפ של השיר "Then" והוסיף לתסכולו של פיטר בנקס.
לסיכום:
האלבום "Time and a Word" הוא "תמונת מצב" מרתקת של "יס" בתקופת המעבר שלה. הוא תופס את הלהקה ברגע שבו הם התחילו לחקור נופים מוזיקליים מורכבים יותר ולהתנסות עם סאונד שלהם. אמנם, האלבום הזה לא חף מפגמים, אבל השאפתנות ורוח ההרפתקנות של הלהקה ראויה לשבח. אולי הוא לא מגיע לשיאים של יצירות המופת המאוחרות של "יס", אבל הוא בהחלט חיוני למעריצים שמתעניינים באבולוציה של הרוק המתקדם ובצעדים המוקדמים של אחת הלהקות המשפיעות ביותר בז'אנר. לאחר יציאת האלבום יצטרפו Steve Howe ו- Rick Wakeman ויובילו את "Yes" לגבהים חדשים' אבל "Time and a Word" נותר חלק משמעותי מהמסע של הלהקה ומשקף את הסאונד המתפתח שלהם ואת האתגרים שניצבו בפניהם בדרך.
להאזנה: Spotify, Apple Music
אתם מוזמנים לעקוב אחרינו בפייסבוק ו/או להירשם לאתר!!
"עימות חזיתי" - בלוג הרוק של ישראל ופודקאסט
Comments